ארץ המוצים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית ישן בחבל המוצים

ארץ המוצים, המכונה גם ארץ האבןרומנית: Țara Moților) היא חבל אתנו-גאוגרפי בהרי הקרפטים המערביים ברומניה. החבל הררי וכולל את האגן העליון של הקריש הלבן ואריאש. תושבי המקום מכונים מוצים או צופים.

התושבים המקומיים, המוצים, נבדלים במידת מה בהופעתם ממרבית האוכלוסייה שסביבם, בהיות רבים מהם בהירים יותר ובעלי שיער בלונדיני.

המוצים טוענים ששמם נגזר מכך שבעבר הגברים המוצים נהגו עוד מימי קדם לקשור את שערם בצורת ציצית הפונה אל ימין ראשם, אל מאחורי האוזן. המילה מימית ברומנית היא moț (מוץ) ובגרמנית Zopf (צופ) מכאן הכינוי הנוסף. לפי המסורת של המוצים מוצאם מהדאקים והחיילים הרומאים.

המוצים עוסקים בעיקר בשני ענפים, תעשיית העץ[1] ועבודה במכרות. מסביב לאזור המיושב על ידי המוצים חיים המוקאנים, שדומים מאד למוצים, אך נבדלים מהם בצורת הבנייה של בתיהם ובעיסוקם, גידול בקר וצאן. המילה "מוקאן" ברומנית משמשת לתיור רועים הרריים, לא רק בקרפטים המערביים. לצילה יש משמעות נוספת: אדם גס רוח, איש פשוט וחסר נימוסים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מוצרי העץ הנמכרים על ידי המוצים מחוץ לארצם הם בעיקר טבעות עץ, דליים בעלי מדפנות עץ מחוברים בחישוקים ופחם עץ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

17465888ארץ המוצים