ארכיון חתושה
ארכיון חתושה הוא אוסף טקסטים שנתגלו במקום מושבת בירתה של האימפריה החתית, חתושה, הידועה גם בשמות "חתושש" ו"בוע'זקוי". בחפירות נמצאו כ-14 אלף לוחות בכתבי יתדות מן האלף השני לפנה"ס. זהו אחד הארכיונים הראשונים שהתגלו ויש בו את המידע המפורט ביותר עבור האימפריה ותושביה.
הארכיון נתגלה על ידי הוגו וינקלר שקיבל מימון מהמוסד הגרמני לארכאולוגיה של המזרח לחפירותיו ב-1906 ודבר גילויו פורסם שנה לאחר מכן. עד אז המקור הגדול ביותר לחקר חתים היו מכתבי אל-עמארנה שנתגלו ב-1891 וכללו בין השאר התכתבויות שליטי החתים.
שפות הארכיון
הטקסטים שבכתבי היתדות נכתבו בשמונה שפות:
- חתית שבה נכתב רוב הארכיון;
- אכדית - שפת בבל ואשור (חתים קראו לה "בבלית");
- לוּוית - שפה הקרובה לחתית, שנכתבה בכתב הירוגליפי או בכתב יתדות
- פאלאית (אנ') - שפה הודו אירופאית שמעט הידוע עליה הוא פולחן אלילים;
- חאתית (אנ') - דברים הכתובים בשפה זו קודמו במילה hattili;
- חורית - חלקי האפוס עלילות גילגמש;
- שפה ארית שדוברה במיתני - מתועדת במספר גלוסות בטקסטים.
תוכן הארכיון
הארכיון מפורסם החל משנת 1965 במסגרת פרויקט אקדמי לימודי הטקסטים של בואזקיי (אנ') והוא כולל ספרי השנים, כרוניקות, צוים מלכותיים, הסכמים ביניהם ורשימות שלהם, תכתובת דיפלומטית, מתנות, אוספי חוקים, רשמי בתי משפט, טקסטים דתיים ואגדות, נבואות, מילונים בין השפות השומרית, האכדית וחתית, מכתבים על גידול סוסים וכו'.
רוב הכתבים שייכים לתקופה החתית החדשה (מאות ה-14 - ה-13 לפנה"ס) אך יש גם השייכים לאימפריה המוקדמת (מאות ה-17 - ה-16 לפנה"ס).
חשיבות הגילוי
חקר השפה שהתגלתה נהיה יותר מערכתי וב-1915 הוכח על ידי בדז'יך הרוזני כי השפה החתית שייכת למשפחה ההודו-אירופאית. הארכיון גם נהיה למקור חקר הספרות החתית והיחסים בין חתים לחורים.
ראו גם
