אריקה בוהם-ויטנז
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
אריקה הלגה רות בוהם-ויטנז (באנגלית: Erika Helga Ruth Böhm-Vitens; 3 בינואר 1923 - 21 ביוני 2017)[1] היא אסטרופיזיקאית ופרופסור גרמנית-אמריקאית. בוהם-ויטנז נודעת בהישגיה ומחקרה בתחום הסעה (קוֹנְבֶקְצְיָה, מעבר חום ומסה) באטמוספירה של כוכבים. היא זכתה במספר פרסים ואותות הוקרה, ביניהם פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה ומדליית קרל שוורצשילד של אגודת האסטרונומיה הגרמנית.[2]
הסעה באטמוספירה של כוכבים הוא תחום שחוקר את התנועה הרבה של פלזמה בתוך הכוכב אשר בדרך כלל יוצרת זרם הסעה מעגלי: הפלזמה המחוממת עולה (ותתקרר) והפלזמה המקוררת יורדת (ותתחמם).[3]
ביוגרפיה
בוהם-ויטנז נולדה ב-1923 כבת אמצעית לווילמה והאנס ויטנז, שניהם מורים, ולה שתי אחיות. היא ואחיותיה נולדו בעיר קוראו שבגרמניה, וגדלו בעיר ליבק.[2]
בשנת 1943 התחילה את לימודיה האקדמאים בתואר הראשון באוניברסיטת טיביגן. ב-1945 עברה לאוניברסיטת קיל, על מנת ללמוד במחלקות הפיזיקה הידועות לטובה. בשנת 1948 סיימה את התואר הראשון, וב-1951 השלימה את הדוקטורט. היא נשארה באוניברסיטה כעוזרת מחקר.[2]
בשנת 1953 נישאה לקרל-היינץ בוהם, אסטרופיזיקאי שעבד עימה באוניברסיטת קיל, ושינתה את שם משפחתה לבוהם-ויטנז.
אריקה בוהם-ויטנז ובן זוגה נסעו בשנת 1954 לביקור שארך שנה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ולמצפה הכוכבים ליק, בו שיתפה פעולה עם אסטרונומים נודעים כדי לחקור ולחזות אבולוציה כוכבית באמצעות טלסקופים משוכללים. בתום השנה, חזרו השניים לאוניברסיטת קיל. היא חזרה לברקלי ולמצפה הכוכבים מספר פעמים בשנים שלאחר מכן למען המשך מחקריה, עד שעברה לסיאטל ב-1968. בגלל חוק אשר קבע כי לבני זוג אקדמאים לא תהיה האפשרות לעבוד באותה מחלקה, לאריקה בוהם-ויטנז, בניגוד לבן זוגה, לא הייתה באוניברסיטה עבודה יציבה וקבועה, גם כשעברו שניהם לאוניברסיטת היידלברג ב-1964. כיוון שבני הזוג היו שניהם אסטרופיזיקאים, רק אחד מהם גויס – קרל-היינץ (הסיבות לבחירה בו נבעו מרוח התקופה, והעדפת גברים על פני נשים במקומות עבודה). היא לעיתים קיבלה מימון עבור מחקרה ועבור נסיעותיה לאוניברסיטת ברקלי, אולם מימונים אלה לא היו מספיקים בכדי לתמוך בה כלכלית.[2]
בין השנים 1964–1967 ילדה את ארבעת ילדיה: האנס, מאנפרד, הלגה ואווה.[2]
משפחת בוהם עברה לגור בוושינגטון שבסיאטל בינואר 1968. בוהם-ויטנז ובן זוגה סיפרו שסיאטל הזכירה להם את העיר קיל. בני הזוג התחילו לעבוד במחלקת האסטרונומיה באוניברסיטת וושינגטון, וסיפרו שנמשכו למחלקה הזו בעיקר בזכות המחשב הראשי שבה, ובעקבות גיוס בוהם-ויטנז כעמיתת מחקר בכירה. המשרה העניקה לה יציבות כלכלית לראשונה. היא מונתה כמרצה ופרופסורית במשרה מלאה ב-1971, אף לפני ביטול החוקים שמנעו ממנה להשיג משרה שכזו בעבר.[2]
בוהם-ויטנז הייתה חברה במספר ארגונים אסטרונומיים, ביניהם ה-IAU: האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. היא מילאה בארגון מספר תפקידים, ביניהם: חברה בחטיבת E לחקר השמש וההליוספירה וחברה בוועדה 12 העוסקת בקרינת שמש ומבנה.[4]
אריקה בוהם-ויטנז נפטרה ב-21 ביוני 2017 בסיאטל. נאמר עליה שהייתה חברה נאמנה, חכמה וטובת לב. במותה, הותירה מאחור את ילדיה ואת ארבעת נכדיה.[1]
פעילות מחקרית
בעבודת הדוקטורט שלה בשנת 1951, בוהם-ויטנז חקרה מקדמי ספיגה רציפים כפונקציה של לחץ וטמפרטורה בשמש ורשת מודלים של אטמוספירה כוכבית, וזכתה על כך בפרס עבודת הדוקטורט הטובה ביותר מטעם אוניברסיטת קיל. היא ביצעה את עבודת המחקר תחת הנחייתו של פרופסור אלברכט אונסולד (אנ'), אסטרופיזיקאי ידוע.[2]
בשנת 1953 פרסמה את מאמרה "Die Wasserstoffkonvektionszone der Sonne. Mit 11 Textabbildungen" (בעברית: אזור הסעת המימן של השמש. עם 11 איורים), שזכה לפרסום רב.[5] המאמר צוטט ביותר מ-280 מאמרים אחרים, וגם כיום מדענים וחוקרים רבים נעזרים בו בכדי ליצור מודלים של אטמוספירות כוכביות במגוון סוגים שונים של כוכבים.[6] במאמר זה השתמשה במודל ותיאורית ערבוב-אורך (אנ') (מדד ליכולת הסעה), שעזרה לפתח בכך.[2]
ב-1954 התחילה לשתף פעולה עם אסטרופיזיקאים בארצות הברית, ביניהם אוטו סטרוב (אנ')– כדי לגלות ולנסות להבין את מורכבות האבולוציה הכוכבית. עד מעברה לסיאטל ב-1968 המשיכה לשתף עמם פעולה בנסיעות רבות לאוניברסיטת קליפורניה ברקלי ולמצפה הכוכבים ליק.[2]
לאחר המעבר לסיאטל ב-1968 וקבלת תואר הפרופסור שלה, בוהם-ויטנז החלה במחקר תאורטי על אסטרופיזיקה של כוכבים, בו השתמשה גם בעבודת הדוקטורט שלה (שכללה מחקר על היחסים בין טמפרטורה וכוח כבידה לסוגים וצבעים ספקטרליים שונים של הכוכבים). במהלך כל שנות המחקר שלה, בוהם-ויטנז התמקדה ביכולת ההסעה של כוכבים שונים, יחד עם סיבוב הכוכבים ומערבולות בפוטוספירה של הכוכבים. בשנות השישים והשבעים חיברה בין תאוריה למציאות – בין התיאוריה לתצפיות כוכבים אמיתיות – במחקרים אופטיים על מגוון רחב של כוכבים (ביניהם כוכבי על ענק, כוכבי הליום, צבירים פתוחים של כוכבים, כוכבי ענק ועוד).[2]
עד שיגור הלווין IUE (אנ') בשנת 1978, בוהם-ויטנז הבינה שהדרך הטובה ביותר לחקור ולזהות מאפיינים של כרומוספירות של כוכבים היא דרך קרינה אולטרה סגולה. היא השתמשה ביכולות של הלווין כדי לחקור את הקשר בין טמפרטורות הכוכבים, סיבובם והפעילות הכרומוספירית שלהם ליכולת ההסעה שלהם. בוהם-ויטנז גם הוכיחה שננסים לבנים מלווים כוכבי בריום (אנ'), מה שהשפיע על עשירות המדידה של הכוכבים הבהירים (המרכזיים) במערכת הבינארית. המחקר שלה המשיך לקשר בין תיאוריה למציאות, והתעמקה בקשר בין כרומוספירות ליכולת ההסעה של כוכבים מסוגים שונים.[2]
בין השנים 1989–1992 אריקה בוהם-ויטנז הוציאה לאור את סדרתה "מבוא לאסטרופיזיקה כוכבית". הכרך הראשון עסק בפרמטרים כוכביים בסיסיים, השני באטמוספירות כוכביות, והשלישי והאחרון עוסק במודלים של המבנה הפנימי של כוכבים. בספרים האלו משתמשים גם סטודנטים לאסטרופיזיקה של ימינו.[2]
פרסים והוקרה
- 1951- התזה הטובה ביותר, מטעם אוניברסיטת קיל[2]
- 1965- פרס אנני ג'אמפ קאנון, מטעם האגודה האסטרונומית האמריקאית[7]
- נבחרה כחברה באיגוד האמריקאי לקידום המדע (אנ')-American Association for the Advancement of Science (AAAS)[2]
- 2003- מדליית קרל שוורצשילד, מטעם אגודת האסטרונומיה הגרמנית (Astronomische Gesellschaft)[8]
לקריאה נוספת
- Introduction to Stellar Astrophysics (Cambridge University Press: 1989) ISBN 0-521-34869-2 – ספרה של בוהם-ויטנז
קישורים חיצוניים
- Die Wasserstoffkonvektionszone der Sonne. Mit 11 Textabbildungen (Zeitschrift für Astrophysik: 1953) – המאמר המפורסם ביותר של בוהם-ויטנז.
- מאמריה של בוהם-ויטנז באתר ADS.
- Herbig, G.H. 1994, The Contributions of the Böhms to Stellar and Circumstellar Astrophysics, in Stellar and Circumstellar Astrophysics, a 70th birthday celebration for K. H. Böhm and E. Böhm-Vitense, 57, 3-11 – ניתוח תרומתה של בוהם-ויטנז ובן זוגה לתחום האסטרופיזיקה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אתר האינטרנט של בית הקברות אברגרין וואשלי, בית הקברות בסיאטל בו נקברה בוהם-ויטנז. (באנגלית)
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 Julie Lutz, George Wallerstein, על אריקה בוהם-ויטנז באתר BAAS (עלון ארגון AAS- American Astronomical Society). נכתב על ידי ג'ולי לוטס וג'ורג' וואלרשטיין. שימו לב, טעות דפוס בשנת קבלת פרס אנני ג'אמפ קאנון- שנה מדויקת נמצאת ברשימת מקבלי הפרס שבאתר הרשמי (מקור מידע מס' 6) 49, 2017-12-01
- ^ מאמר על הסעה באטמוספירות של כוכבים באתר ADS (אתר ADS הוא אתר של ארגון החלל האמריקאי, האוסף מידע שפורסם בתחום האסטרופיזיקה: NASA’s Astrophysics Data System). נכתב על ידי א. נורדלונד.
- ^ על אריקה בוהם-ויטנז באתר האיגוד האסטרונומי הבינלאומי- International Astronomical Union., באתר www.iau.org
- ^ E. Vitense, מידע כללי על עבודתה בנושא אזור הסעת מימן של השמש באתר ADS
- ^ זוכרים את פרופסור אריקה בוהם-ויטנז: על חייה בקצרה, באתר של המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת וושינגטון. (באנגלית אמריקאית)
- ^ רשימת זוכי פרס אנני ג'אמפ קאנון, באתר הרשמי של האגודה האסטרונומית האמריקאית., באתר aas.org (באנגלית)
- ^ רשימת הזוכים במדליית קרל שוורצשילד של אתר AG (Astronomische Gesellschaft), באתר www.astronomische-gesellschaft.de (באנגלית)
32857020אריקה בוהם-ויטנז