אריסיירה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיר ריקה. אריסיירה (בפורטוגזית: Ericeira) היא פרגזיה על חוף הים במערב פורטוגל (בעיר מפרה, הממוקמת 35 ק"מ צפונית-מערבית למרכז ליסבון) ונחשבת לבירת הגלישה של אירופה.[1][2] היא גם אחת משתי נקודות אירופיות בלבד[3] השייכות לשמורות הגלישה העולמיות (אנ') (השנייה נמצאת ב-צפון דבון, בריטניה), בשל תנאי החוף יוצאי הדופן שלה. אוכלוסייתה של אריסיירה בשנת 2011 נאמדה ב-10,260,[4] והיא משתרעת על שטח של 12 קמ"ר.[5]
בשנות ה-40 וה-50, הייתה אריסיירה מקום מפלט פופולרי בקיץ, עבור רבות מהמשפחות המתגוררות בליסבון. כיום היא יעד פופולרי לתיירים מקומיים ומבקרים, כמו גם לגולשים מרחבי העולם (בשל 40 החופים שלאורכה, בעלי התנאים הטובים באזור).
היסטוריה
לשם הטקסונומי של האזור יש היסטוריה מפותלת. מאמינים שמקורו של השם אריסיירה הוא בקורסיקה, בעצמה נגזרת של Ouriço, המתייחסת לשם של קיפודי ים (המשמשים בסמל הקהילה).[6] אחת האגדות סיפרה כי אריסיירה היא ה־terra de ouriços (ארץ Ouriços), בשל מה שנחשב לשפע של קיפודי ים לאורך החופים.[6] עם זאת, חקירות אחרונות, שנשמרו בארכיון במוזיאון ה-Misericórdia, מאשרות שהחיה המוזכרת לא הייתה "ouriço", אלא "ouriço-caixeiro" (קיפוד אמיתי).[6] ההתיישבות העתיקה היא ככל הנראה מהמעבר והקולוניזציה של הפיניקים.[6]
המסמך החוקי הראשון (Foral) (אנ') הראשון של האזור מתוארך לשנת 1229, אז הונפק על ידי הנזיר דון פרנאו רודריגס מונטירו, רב הפרשים והמסדר הצבאי של סאו בנטו דה אוויס, אשר עבר רפורמה מאוחר יותר על ידי המלך מנואל, בשנת 1513.
לאחר היעלמותו של מלך פורטוגל, סבסטיאו, במהלך קרב אלקאסר קוויביר, קמו כמה טוענים לכס המלכות.[7] אחד מהם היה מלך אריסיירה, נזיר צעיר שבסיסו בקפלה של סאו ג'וליאו, דרומית ליישוב אריסיירה, שהתחזה לדון סבסטיאן.[7] הוא הכתיר מלכה, חילק דפי מידע, העניש את מתנגדיו, וזכה בכמה תוארי אצולה. בסופו של דבר הוא הוצא להורג באמצעות גיליוטינה, וגם תומכיו הועלו לגרדום.[7]
אריסיירה הייתה אזור מתוייר מאוד בשל נוחות האקלים והחוף שלה.[8] למעשה, שארל לפייר, מהנדס כימי, התייחס לחופי אריסיירה כאל "מוקד של הריכוז העיקרי של יוד בכל החוף הצפוני של פורטוגל".[8] בשנת 1803, הבישוף מקוימברה (אנ') הגיע למרחצאות באריסיירה, ובשנת 1864, משפחת המלוכה, כולל המלכה מריה פיה מסבויה, ביקרו במקום.[8] בסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20, רבים מבני האצולה המקומית של ליסבון החלו לבנות בתים במקום, כולל בני הזוג בורני, אולריך וריבוטי.[8]
פיתוח הנמל המסחרי הפך את אריסיירה למיקום מרכזי בכלכלת האזור. דיווחים משנת 1834 ציינו עגינה של 175 סירות המובילות מוצרים לכפר, בעיקר דגנים (שהופצו אחר כך לתוך פנים הארץ) בעוד שהיצוא, במיוחד יינות ומשקאות חריפים, נשלח לאלגארבה, לאיים ולמקומות אחרים.[9] בית המכס באריסיירה, תמך באזור שנמשך מקשאיס ועד פיגיירה דה פוש, והנמל היה הרביעי בחשיבותו במדינה, אחרי ליסבון, פורטו וסטובל.[9] עם בניית מסילת הברזל המערבית ופיתוח התחבורה היבשתית, איבד נמל אריסיירה הרבה מחשיבותו.[9] בסוף המאה ה-19 נבנו כמה מחסנים וחנויות אספקה לדייגי סרדינים, שהעסיקו 500 איש, אך שינו את מאפייני הדיג הישנים של המקום.[9] תור הזהב בשגשוגה של אריסיירה היה במהלך המאה ה-19, כאשר הנמל היה העמוס ביותר במחוז אסטרמדורה ההיסטורי .
במהלך מלחמת העולם השנייה הפך האזור למקלט לכמה קהילות זרות, כולל קבוצות של פולנים, גרמנים, צרפתים, בלגים והולנדים שנמלטו מרדיפות הנאצים בארצותיהם.[8]
אריסיירה ידועה בשל היום בו יצא לגלות מנואל השני מלך פורטוגל, מפראיה דוס פסקדורס, לאחר פרוץ מהפכת ה-5 באוקטובר 1910.[10] בשעה 15:00 בערך, ב-5 באוקטובר 1910, הגיעו ברכב ממפרה, המלך בן ה-20, מלווה במלכה אמלי מאוליאן והמלכה האם מריה פיה. הוא נמלט מהמהפכה הרפובליקנית האחרונה בליסבון, במטרה להגיע ליאכטה המלכותית D. Amelia offshore.[10]
מיקומה, ליד ליסבון, ופיתוח רשת הדרכים אפשרו, לאחר שנות ה-50, הגירה גדולה יותר של מחפשי שמש בקיץ, מה שסייע לשנות את אופיו של המקום.[8] מנמל דיג מסחרי, אריסיירה הפכה ליישוב עירוני התלוי בתיירות עונתית.[8].[11]
גאוגרפיה
לאורך גבולה הצפוני נמצא אזור הגלישה Coxos Break point, הידוע כאחד מאזורי הגלישה המקצועיים הטובים באירופה, ולא אזור למתחילים. הקהילה מורכבת מ- שכונת ארסניו אמדאו, קלסג'יניה פראטה, אריסיירה, פונטה בואה, פונטה בואה דוס נאבוס, לאפה דה סרה, פינאל דה פראדס ו-סיקסל.
כלכלה
אריסיירה היא עיירת חוף המוקפת בחופים רבים ובאתרי גלישה רבים הנחשבים כבעלי רמה עולמית.[12][13] עסקים הקשורים לתיירות, החל משירותי מזון ועד אירוח, כמו גם מסחר ודיג, הם הענפי הכלכלה העיקריים בעיירה.[14]
אריסיירה הוא הבית של איגוד/מועדון הגלישה הראשון והגדול בפורטוגל, מועדון גלישה אריסיירה (Ericeira Surf Clube). המועדון נוסד בשנת 1993, והתפתח מיחידת הגלישה של מועדון הצי אריסיירה, אשר ארגן תחרויות מקומיות, אזוריות וארציות בגלשנים שונים כמו, בודיבורד, קניבורד וגלשני לונגבורד לאורך השנים. בנוסף, מועדון הגלישה פתח בית ספר להכשרת ספורטאים מקומיים ותיירים הרוצים ללמוד לגלוש.[15][16]
בשנת 2020, במיוחד לאחר מגפת הקורונה העיירה הפכה פופולרית בקרב פרילנסרים ניידים בינלאומיים - מה שנקרא נוודים דיגיטליים - שמתקרבים יותר ויותר אל האוכלוסייה המקומית, באמצעות חללי עבודה משותפים קבוצות קהילתיות מקוונות. מפגשים במקומות כמו Open Coffee Ericeira[17] הופכים יותר ויותר פופולריים.[18][19]
ארכיטקטורה
אתרים אזרחיים
- קפה ארקאדה (בפורטוגזית: Edifício na Praça da República/Café Arcadas/Sede da Junta de Turismo)
- הבית של סבתא לוסיה (בפורטוגזית: Casa da Avó Lúcia)
- קזינו אריסיירה (בפורטוגזית: Casino da Ericeira/Auditório Jaime Lobo)
- האחוזה של Leitões (בפורטוגזית: Quinta dos Leitões/Casal do Morgado dos Leitões)
- האחוזה של סראו פרנקו (בפורטוגזית: Quinta de Serrão Franco)
- מזרקת קאבו ( בפורטוגזית: Fonte do Cabo )
- מזרקת הדולפינים (בפורטוגזית: Fonte dos Golfinhos)
- מזרקת סאו פדרו (בפורטוגזית: Fonte de Milreu/Fonte de São Pedro)
- מזרקת טריטון (בפורטוגזית: Fonte do Casino/Fonte do Tritão)
- פארק סנטה מרתה (בפורטוגזית: Parque de Santa Marta)
- עמוד הקלון של אריסיירה (בפורטוגזית: Pelourinho de Ericeira)
- בית חולים של החמלה ( בפורטוגזית: Hospital da Santa Casa da Misericórdia)
- הדואר, הטלגרף והטלפון (CTT) של אריסיירה (בפורטוגזית: Edifício dos Correios, Telégrafos e Telefones, CTT, da Ericeira)
- בית הספר היסודי של אריסיירה (בפורטוגזית: Escola Primária da Ericeira/Escola Básica do 1.º Ciclo e Jardim de Infância da Ericeira)
אתרים צבאיים
- מבצר מילראו (בפורטוגזית: Zona Envolvente do Forte de Milreu)
- מבצר מבצר גבירתנו מפיידדה/מבצר גבירתנו של המולד (בפורטוגזית: Forte de Nossa Senhora da Piedade/Forte de Nossa Senhora da (Natividade/Posto da Guarda Fiscal, GF, da Ericeira
ספורט
חוף Ribeira d'Ilhas, המארח באופן קבוע, סבב של אליפות הגלישה העולמית של ASP (אנ') ונחשב כאחד החופים הטובים באירופה לספורט זה, ממוקם 2 קילומטרים מצפון לעיירה. בשנת 2011, אריסיירה נבחרה על ידי ה- WSR להיות אחת משמורות הגלישה העולמיות, יחד עם מאליבו וסנטה קרוז בקליפורניה, חוף מנלי באוסטרליה והואנצ'אקו בפרו. המועצה המקומית פיתחה מחדש את חוף Ribeira d'Ilhas כדי להראות את תמיכתם בחשיבות הגלישה לתרבות ולכלכלה המקומית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Ericeira - Europe's surfing capital". Portugal (באנגלית אמריקאית). 2013-03-19. נבדק ב-2020-04-30.
- ^ "Ribeira d'Ilhas, Ericeira: the ultimate European point break". SurferToday.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-10-30.
- ^ "World Surfing Reserves". Save The Waves (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-04-30.
- ^ Instituto Nacional de Estatística (INE), Census 2011 results according to the 2013 administrative division of Portugal
- ^ "Áreas das freguesias, concelhos, distritos e país". אורכב מ-המקור ב-2018-11-05. נבדק ב-2018-11-05.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Câmara Municipal de Mafra/Serviços de Cultura (2011). Junta Freguesia (ed.). "História da Vila da Ericeira" (בפורטוגזית). Ericeira (Mafra), Portugal: Junta Freguesia de Ericeira. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 7.0 7.1 7.2 Câmara Municipal de Mafra/Serviços de Cultura (2011). Junta Freguesia (ed.). "O falso rei D. Sebastião" (בפורטוגזית). Ericeira (Mafra), Portugal: Junta Freguesia de Ericeira. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 Câmara Municipal de Mafra/Serviços de Cultura (2011). Junta Freguesia (ed.). "De "entreposto comercial" a "local frequentado por veraneantes"" (בפורטוגזית). Ericeira (Mafra), Portugal: Junta Freguesia de Ericeira. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Câmara Municipal de Mafra/Serviços de Cultura (2011). Junta Freguesia (ed.). "O Porto de Mar" (בפורטוגזית). Ericeira (Mafra), Portugal: Junta Freguesia de Ericeira. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 10.0 10.1 Câmara Municipal de Mafra/Serviços de Cultura (2011). Junta Freguesia (ed.). "O Embarque da Família Real, 5/10/1910" (בפורטוגזית). Ericeira (Mafra), Portugal: Junta Freguesia de Ericeira. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-11 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Our Lady of Good Voyage. Archdiocese of Boston. p. 2. "This booklet has been published through the generous donation of John B. Hynes, III, Managing Partner at Boston Global Investors, in honor and memory of his grandfather, John Hynes (politician)|Mayor John B. Hynes, his father, Jack Hynes, and his mother, Marie Kelly Hynes. Mayor Hines was instrumental in founding the original Our Lady of Good Voyage in 1952. His son Jack hoped that this new Shrine would perpetuate the true mission of his Catholic faith to the thousands of new residents of Boston's emerging Seaport.".
- ^ Abel, Ann. "Portugal's Next Great Beach Vacation Destination: Ericeira". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2023-11-05.
- ^ Helsen, Veerle (2018-07-31). "The best places to surf, stay and eat on Portugal's coast". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-05.
- ^ ""O valor económico do turismo de surf na Ericeira"". AZUL-ERICEIRA MAG | O melhor da Ericeira. 2018-01-20. נבדק ב-2023-03-17.
- ^ "Ericeira Surf Clube – 30 anos". www.cm-mafra.pt (בEuropean Portuguese). נבדק ב-2023-11-05.
- ^ JM (2017-09-11). "Jornal de Mafra | Surf | Ericeira Surf Clube em 2º lugar na Taça de Portugal de Surfing". Jornal de Mafra (בEuropean Portuguese). נבדק ב-2023-11-05.
- ^ ""Open Coffee Ericeira"". 2023-08-01. נבדק ב-2023-08-03.
- ^ "Ericeira considered the 4th best Portuguese destination for digital nomads". AZUL-ERICEIRA MAG | O melhor da Ericeira. 2022-02-02. נבדק ב-2023-11-05.
- ^ "Portugal most sought out by digital nomads". www.theportugalnews.com (באנגלית). נבדק ב-2023-11-05.
