אריאלה לבנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריאלה לבנשטיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
פרסים והוקרה
  • פרס רוזלי וולף
  • פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה
  • פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה

אריאלה לבנשטיין (נולדה ב-7 במאי 1940[1]) היא פרופסור אמריטה בחוג לגרונטולוגיה של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ולשעבר נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל. כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה לשנת תשפ"א.

ביוגרפיה

לבנשטיין היא בעלת תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1980 קיבלה תואר דוקטור בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "דפוסי התמודדות של משפחות אסירים במצבי מעבר : תוצאות אישיות וחברתיות".

בשנות ה-70 הצטרפה כמרצה לסגל האקדמי של בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת חיפה, והתקדמה לדרגת פרופסור מן המניין. היא הקימה באוניברסיטה את המרכז לחקר ולימוד הזקנה ואת החוג לגרונטולוגיה. לאחר פרישתה כפרופסור אמריטה כיהנה, בשנים 2013–2016, כנשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

בשנת 2008 הוענק לה פרס רוזלי וולף מהאגודה הבין לאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים.[2] הוענק לה גם פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה,[3] והיא עמית כבוד של האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה.[4]

בשנת 2021 הוכרזה ככלת פרס ישראל בחקר העבודה הסוציאלית והקרימינולוגיה. בנימוקי ועדת הפרס נאמר:

"פרופ' לבנשטיין היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזיקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העלייה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים."[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30722230אריאלה לבנשטיין