אקוש הבשי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אקוש הבשי מקודם הק-Heck (בהונגרית: Hevesi Ákos; קישמריה, 9 ביולי 1884 – צ'ימילאס, 12 ביולי 1937) היה קצין לוגיסטיקה ואגרונום יהודי-הונגרי, חבר "מועצת השלטון המהפכנית" (למעשה ממשלת הונגריה בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית).
ביוגרפיה
אקוש הבשי נולד במשפחה יהודית כבנם של ד"ר וילמוש הבשי (לשעבר ברנאט הק), רופא ושל לנקה וקסמן. (לפי המקור ההונגרי משפחתו המירה את דתה לקלוויניסטית ב-7 באוגוסט 1889, אך אין לכך כל תיעוד, ראיה, מקור כתוב). בסיום לימודיו בתיכון, אקוש נרשם למכללה לכלכלה בקולוז'וואר ובסיום לימודיו יצא למסע לימודים בגרמניה, שם, בנוסף לרכישת ידע מקצועי, התוודע גם לרעיונות סוציאליסטיים. בשובו להונגריה עבד כמנהל משק חקלאי.[1] בשנת 1909 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). הוא גויס לצבא בשנת 1916 ונשלח לחזית האיטלקית, שירת בסך הכל שנתיים. במהלך מהפכת החרציות הצטרף כמזכיר הקבוצה של "ההתאחדות הלאומית של פועלים חקלאים וחקלאים זעירים". בתחילת 1919 הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה. הוא הצביע בעד הקמת קואופרטיבים חקלאיים ונגד רפורמת הקרקעות של תוכנית השר ברנה בוזה. בפברואר 1919 מינה אותו ינה המבורגר, שהיה אז סגן שר החקלאות, להכין תוכנית לקולקטיביזציה של החקלאות ההונגרית. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, החלה הקמת "הקואופרטיבים המפיקים" על פי תוכניותיו. הוא הופקד על הנהלת המחלקה השיתופית בקומיסריאט העם לחקלאות ולאחר מכן מונה לסגן קומיסר העם (סגן שר) במשרד החקלאות. ב-30 באפריל 1919 נשא לאישה את הרמינה ורטהיימר, מנהלת שוק למוצרי חלב, בתם של מור ורטהיימר ושל פאני קוהן (כהן).[2] הבשי הצטרף לצבא האדום ההונגרי, ושירת בארמייה השנייה. מאוחר יותר מונה כמפקד העיר סקשפהרוואר והפך גם לקומיסר הצבאי של מחוז פייר. לאחר נפילת הרפובליקה נעצר ב-23 באוגוסט 1919. הוגשו נגדו יותר מארבע תביעות והואשם בהעלבת המלוכה, במרד, בהפרת חירות אישית של אזרחים, בסחיטה, בהסתה וברצח. בית המשפט הכללי בבודפשט גזר עליו 10 שנות מאסר בספטמבר 1920, אך בשנת 1922 שוחרר לרוסיה הסובייטית במסגרת חילופי שבויים ואסירים. שם עבד תחילה בקומינטרן ולאחר מכן הפך לראש מחלקת השכנוע והתעמולה באינטרנציונל האיכרים ומאוחר יותר סגן נשיא הארגון. הוא עבד גם במכון הבינלאומי למדעי החקלאות. הבשי נסע לברלין בשנת 1929 והתגורר שם עד 1933. בתקופה זו התפרנס מכתיבת ספרים ומאמרים. הוא השתתף במלחמת האזרחים בספרד, על פי כמה מקורות בשם הבדוי פאל נייבונג,[3] אך על פי מקורות אחרים בשם אקוש טאר.[1] הוא עסק באימון חיילים של "גדוד ראקושי", שהוא גם נלחם בו כמפקד הגדוד. מאוחר יותר הפך למפקד הגדוד ההונגרי של הבריגדות הבינלאומיות, אך נפל בקרבות במחוז וסקה.
לקריאה נוספת
- אלברט וארי: קורבנות השלטון האדום בהונגריה. בודפשט. מסת"ב 978 963 848 400 0
- "אקוש הבשי". אינדקס ביוגרפי הונגרי. המוזיאון הספרותי פטפי.
- HU BFL - VII.102.a - אסיר - 1920 - 3336
- Munkásmozgalom-történeti lexikon (לקסיקון תולדות תנועת הפועלים)
- הם חיים במעשיהם. סקשפהרוואר, 1984, ועד מחוז פייר של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית.
- R. Gilicz Márta: Ifjúságunk példaképei. Válogatott bibliográfia a magyar munkásmozgalom nagy harcosairól. Bp., Fővárosi Szabó Ervin Könyvtár, 1965.
- Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
- A szocialista forradalomért (Budapest, Kossuth Könyvkiadó, 1975.)
- Magyar önkéntesek a spanyol nép szabadságharcában (Budapest, 1959.)
- Földes Péter: Madridi induló (Budapest, Móra Ferenc Kiadó, 1961.)
- Csatári József: A spanyol barikádokon. (Egy magyar önkéntes visszaemlékezése. Budapest, Zrínyi Könyvkiadó, 1961.)
- A munkásmozgalom Fejér megyei története 1919–1919. (Tanulmányok, Dokumentumok. Székesfehérvár, 1919.)
- Magyar Szocialista Munkáspárt Fejér megyei Bizottság Archívuma 49. fond. V.Gy./H.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Varga Gyula: Egy falu az országban. Debrecen, 1978, 131-132. o.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Budapest VII. ker. állami házassági akv. 1533/1919. folyószáma alatt
- ^ Tetteikben élnek. Székesfehérvár, 1984, MSZMP Fejér megyei bizottsága.
32317053אקוש הבשי