אפילפסיה פוטוסנסיטיבית
אפילפסיה פוטוסנסיטיבית (PSE – Photosensitive epilepsy) היא צורה של אפילפסיה שבה ההתקפים מופעלים על ידי גירויים חזותיים הנוצרים מתבניות בזמן או במרחב כמו אורות מהבהבים, צורות קבועות או צורות קבועות נעות. רק ל-5-3% מן החולים באפילפסיה יש רגישות לגירויים חזותיים ועלולים לקבל התקפים[1].
סימפטומים
אנשים שיש שלהם PSE חווים התקפים אפילפטיים כאשר הם נחשפים לגירויים חזותיים מסוימים. טבעו המדויק של הגירוי או הגירויים שמעוררים את ההתקפים משתנה מחולה אחד למשנהו, כפי שגם משתנה אופי וחומרת ההתקפים הנובעים מן הגירוי שנעים בין התקפי ניתוק קצרים עד התקפי טוני-קלוני מלאים. רבים מהחולים שיש להם PSE חווים אאורה או תחושות מוזרות לפני שההתקף מתרחש ודבר זה יכול לשמש כאזהרה לחולה לעזוב את אזור הגירוי.
הגירוי החזותי להתקף הוא בדרך כלל מחזורי כשהוא יוצר תבנית קבועה בזמן או בחלל. אורות מהבהבים או דמויות המתחלפות במהירות (כמו במועדונים, ליד רכבי הצלה, בסרטי פעולה או תוכניות טלוויזיה וכו') הם דוגמה של תבניות בזמן העלולות לגרום להתקף ואלה הם הגורמים הנפוצים ביותר. תבניות סטטיות במרחב כמו פסים וריבועים עלולים, גם הם, לגרום להתקף, למרות שהם לא זזים. במקרים אחדים הגורם חייב להיות מחזורי גם במרחב וגם בזמן, כמו פסים נעים מסוימים.
כמה מאפיינים משותפים לגירויים של רבים מחולי PSE. התבניות מאירות בדרך כלל בתאורה חזקה (הבהובים מבריקים של אור מתחלף עם חושך, או פסים לבנים כנגד רקע שחור). ניגודיות בצבע לבדו (בלי שינוי ברמת האור) יגרום להתקף פוטוסנסיטיבי לעיתים נדירות. כמה חולים מושפעים יותר מתבניות בצבעים מסוימים מאשר מתבניות בצבעים אחרים. הריווח המדויק של תבנית בזמן או בחלל הוא חשוב ומשתנה מאדם לאדם. חולה יכול לחוות התקפים כאשר הוא נחשף לאורות המהבהבים שבע פעמים בשנייה אך הוא לא יושפע מאורות המהבהבים פעמיים בשנייה או עשרים פעמים בשנייה[2]. סביר שגירויים הממלאים את כל שדה הראייה יגרמו ליותר התקפים מאשר אלה הנראים רק בחלק משדה הראייה. גירויים המתקבלים בשתי העיניים יגרמו, בסבירות גבוהה יותר, להתקפים מאשר גירויים הנראים בעין אחת (לכן כיסוי עין אחת מאפשר לחולים להימנע מהתקף). חולים אחדים רגישים יותר כאשר עיניהם עצומות; אחרים רגישים יותר כאשר עיניהם פתוחות.[3]
הרגישות גדלה על ידי צריכת אלכוהול, מחסור בשינה, מחלה וצורות אחרות של מתח.
טלוויזיה
טלוויזיה הייתה, באופן מסורתי, אחד המקורות השכיחים ביותר להתקפים פוטוסנסיטיביים. עבור החולים ב- PSE מסוכן במיוחד לצפות בטלוויזיה בחדר חשוך במרחק קצר מן המכשיר, או כאשר הטלוויזיה אינה מכוונת ומראה דמויות מהבהבות במהירות. מכשירי טלוויזיה דיגיטליים מודרניים שאי אפשר להוציא אותם מכיוון בצורה הזאת וקצב הריענון של המסך מאוד גבוה מציג פחות סיכון מאשר מכשירי טלוויזיה ישנים יותר.
אחדים מהחולים, במיוחד ילדים יכולים להפגין משיכה בלתי נשלטת לדמויות בטלוויזיה שגורמות להתקפים עד שיכול להיות שיצטרכו להרחיק אותם פיזית ממכשירי הטלוויזיה. חולים אחדים (במיוחד כאלה בעלי פגמים קוגניטיביים, למרות שלרוב חולי PSE אין פגמים כאלה) גורמים לעצמם התקפים על ידי הנעת אצבעותיהם לפני העיניים מול אור בהיר או על ידי אמצעים אחרים[4].
תוכניות טלוויזיה
בכמה מקרים תוכניות טלוויזיה מיוחדות בהן יש סוגים מסוימים של גירויים חזותיים גרמו להתקפים אצל מיעוט מצופי הטלוויזיה, כולל צופים בלי היסטוריה של התקפים מכל סוג שהוא. הפרק פוריגון החייל החשמלי מתוך פוקימון הוא הדוגמה המצוטטת ביותר. השידור של פרק זה ביפן הכולל סצנות הבהוב חזקות גרם להתקפים במספר מפתיע של צופים, למרות ששיעור הצופים שהושפעו היה נמוך במידה רבה מאוד.[5]
תאורה פלואורסצנטית
כאשר נורה פלואורסצנטית הפועלת מתדר הרשת פועלת כשורה, תדירות ההבהוב הוא מאוד גבוה (100 הרץ). עם זאת נורה פלואורסצנטית פגומה עלולה להבהב בתדירות נמוכה הרבה יותר (50 הרץ) ולגרום להתקפים[6]. הרשת להתאמת מקומות עבודה בארצות הברית[7] מציינת הפחתה או צמצום בתאורה פלואורסצנטית כהסדר מתאים במצבים רבים, כולל אפילפסיה. נורות פלואורסצנטיות הפועלות בתדר גבוה (20,000 הרץ) באמצעות משנק אלקטרוני פותרות את בעיית ההבהוב.
משחקי וידאו
המקרה הראשון של התקפי אפילפסיה המיוחסים למשחקי וידאו דווח ב-1981[8]. מאז דווחו הרבה מקרים של התקפים שנגרמו על ידי משחקי וידאו, לא רק אצל ילדים רגישים מבחינת פוטוסנסיטיבית כי אם גם אצל ילדים שאינם רגישים ואצל מתבגרים שיש להם אפילפסיה. אמצעי מניעה מיוחדים הנוגעים למאפיינים הפיזיים במשחקי הווידאו המסחריים (תדירות ההבהוב, בחירת הצבעים, תבניות וניגודיות) יכולים, בעתיד, להוביל להפחתה ניכרת בבעיה זו[8]. ניתן להפחית את הסכנות באמצעים כמו שמירת מרחק בטוח מן הצג (לפחות 2 מטרים)[8]. בעוד שמחשבים מהווים היום, בדרך כלל, סכנה קטנה מאוד ליצירת התקפים אצל חולי PSE (הרבה פחות סכנה מאשר זו המוצגת על ידי מכשירי טלוויזיה) הרי משחקי וידאו שיש בהם תחלופה מאוד מהירה של דמויות או תבניות מאוד מסודרות עלולים לגרום להתקפים. משחקי וידאו גדלו בחשיבותם כגורמים כשהפכו להיות נפוצים יותר. אנשים אחדים ללא היסטוריה קודמת של PSE עלולים לחוות לראשונה התקף בזמן שהם משחקים במשחק וידאו. הרגישות, לעיתים קרובות היא מאוד ספציפית, כלומר, יכול להיות שסצנה מסוימת במשחק ספציפי תגרום להתקפים ולא סצנה אחרת.
עיצוב אתרי אינטרנט
כמו במשחקי וידאו דמויות מתחלפות במהירות או תבניות מאוד מאורגנות כמו באנרים מהבהבים של פרסומות או גופנים לא סדירים עלולים לגרום להתקפים אצל אנשים בעלי אפילפסיה פוטוסנסיטיבית. יש שתי מערכות של קווים מנחים שעוזרות למעצבי אתרים ליצור תוכן שיהיה בטוח עבור אנשים בעלי אפילפסיה פוטוסנסיטיבית.
- גרסה 2 של World Wide Web Consortium שנוצרה ב-2008 מציינת שאסור שהתוכן יהבהב יותר מ-3 פעמים בשנייה. עם זאת היא מאפשרת הבהוב מעל התדירות הזאת אם ההבהוב הוא מתחת ל"סף הכללי וההבהוב האדום". (באופן בסיסי זה בסדר להבהב יותר מ-3 פעמים בשנייה אם ההבהוב הוא קטן דיו או בעל ניגודיות קטנה דיה)[9].
- בארצות הברית אתרים הנבנים על ידי סוכנויות פדרליות מפוקחים על ידי סעיף 508 בחוק השיקום. החוק אומר שדפים יעוצבו בצורה כזאת שימנעו מלגרום לצג להבהב בתדירות גבוהה מ-2 הרץ ופחות מ-55 הרץ[10]. תקנות 508 מעודכנות עתה וצפויות להשתמש באותם קריטריונים כמו WCAG 2.0 כאשר יגמרו לעבוד עליהן.
- כלי חופשי להערכת תוכן הדף בקשר להבהוב נקרא כלי לניתוח אפילפסיה פוטוסנסיטיבית (Photosensitive Epilepsy Analysis Tool - PEAT) Photosensitive Epilepsy Analysis Tool וניתן להשיגו מ Trace R&D Center באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.
אבחון
ניתן לבצע אבחון על ידי ציון ההתאמה בין חשיפה לסוגים ספציפיים של גירויים חזותיים ופעילות אפילפטית. חקירה מדויקת יותר יוכל להתבצע על ידי שילוב של EEG עם מכשיר המייצר גירוי אור לא רציף (Intermittent Photic Stimulation – IPS). מכשיר ה IPS מייצר סוגים מיוחדים של גירויים שניתן לשלוט בהם ולכוונן אותם בצורה מדויקת. הרופא הבודק מכוונן את מכשיר ה IPS ומחפש אנומליות אופייניות ב EEG שמתאימות לאפילפסיה פוטוסנסיטיבית. הבדיקה נעצרת לפני שהתקף אכן מתרחש. לעיתים האינדיקטורים הדיאגנוסטים המתאימים ל PSE יכולים להימצא בזמן הבדיקה המגרה ב IPS ולמרות זאת לא יהיו התקפים בחיים האמיתיים. אנשים רבים יראו אי תקינות דמוית PSE בפעילות המוחית עם גירוי מספיק אגרסיבי אבל הם לעולם לא יחוו התקפים והם לא נחשבים בחולים באפילפסיה פוטוסנסיטיבית.
טיפול ופרוגנוזה
לא ניתן לרפא אפילפסיה פוטוסנסיטיבית למרות שהרגישות אצל חלק מן החולים יורדת עם הזמן. ניתן לטפל בתרופות על מנת להפחית את הרגישות כשסודיום ולפוראט היא התרופה הנפוצה ביותר לכך. חולים יכולים גם ללמוד להימנע ממצבים בהם הם יהיו חשופים לגירויים הגורמים להתקפים וינקטו צעדים כדי לצמצם את הרגישות (כמו, למשל, בכיסוי עין אחת) אם הם נחשפים באופן בלתי נמנע. פעולות אלה יכולות להפחית את הסכנה להתקפים לכמעט אפס אצל רוב חולי PSE.
לקריאה נוספת
- מיכאל דובלין ויהודית מנליס, 2005. המדריך השלם לאפילפסיה (אורכב 12.08.2011 בארכיון Wayback Machine)
- Photosensitive epilepsy
- Giuseppe Erba,Shedding Light on Photosensitivity, One of Epilepsy’s Most Complex Conditions
- Graham F. A. Harding, Peter M. Jeavons. Photosensitive epilepsy. London : MacKeith Press, 1994 Photosensitive epilepsy
הערות שוליים
- ^ המדריך השלם לאפילפסיה, פרק 14
- ^ Giuseppe Erba. Who is Affected?
- ^ Epilepsy society
- ^ Graham F. A. Harding, Peter M. Jeavons
- ^ "Japanese cartoon triggers seizures in hundreds of children". Reuters. 1997-12-17. נבדק ב-2007-09-29.
- ^ British Epilepsy Association
- ^ Job Accommodation Network
- ^ 8.0 8.1 8.2 Bureau, M; Hirsch, E; Vigevano, F (2004). "Epilepsy and videogames". Epilepsia. 45 Suppl 1: 24–6. PMID 14706041.
- ^ "Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0". W3C. 8 דצמ' 2008. נבדק ב-2010-11-03.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.section508.gov/index.cfm?FuseAction=Content&ID=12#Web
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
33551980אפילפסיה פוטוסנסיטיבית