אסון ברנדן פארק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסון ברנדן פארק, מכונה לפעמים גם "אסון בולטון", הוא אירוע אשר התרחש ב-9 במרץ 1946, באצטדיון ברנדן פארק שבבולטון (מחוז לנקשייר), אנגליה, אז אצטדיונה הביתי של קבוצת בולטון וונדררס. במהלך האסון נמחצו למוות 33 אוהדי בולטון, ומאות נפצעו. היה זה האסון הגדול ביותר באצטדיון כדורגל עד לאסון אייברוקס ב-1971. האסון התרחש במהלך משחק בסיבוב השישי של גביע ה-FA בין בולטון לסטוק סיטי. המשחק נמשך עד סופו למרות האסון, ונגמר בתוצאה 0-0. לאחר האסון נכתב דו"ח על ידי מולווין יוז, אשר המליץ על דרכים לשליטה יותר טובה בקהל במהלך אירוע המוני כגון משחק כדורגל.

האסון

בולטון וונדררס וסטוק סיטי נפגשו למשחק בסיבוב השישי של הגביע האנגלי באצטדיון ברנדן פארק – מגרשה הביתי של בולטון וונדררס. בתקופה המדוברת לא היה שליטה על מספר הקהל והאוהדים שנכנסו למשחקים, והיו נכנסים עד אשר האצטדיון היה מלא פיזית. מספר דיווחים מצביעים על כך שהיה עודף של 85 אלף אנשים ששהו באצטדיון, שיכל להכיל סביב ה-15–25 אלף אנשים בלבד.

הייתה כניסה אחת צרה לאצטדיון, והיציע שהיה מורכב ממדרגות בטון היה חלקו שבור ומרוסק מפגיעות הפצצות גרמניות ממלחמת העולם השנייה שהסתיימה זה מכבר, ועוד לא הספיקו לתקן, עם חלק מהכניסות לאצטדיון סגורות בשל ליקויי בטיחות. בנוסף, בתקופה זו האוהדים היו קונים כרטיסים במקום עצמו מהקופות הקטנות, ולא היו קונים כרטיסים מראש.

כל הליקויים החמורים בזרימת קהל, וליקויי הבטיחות שהיו באצטדיון, בתוספת משחק עמוס ופופולרי במיוחד גרמו להיווצרות תורי ענק בקופות, וגודשי אנשים בכניסות ליציעים. גם לאחר סגירת היציעים והקופות מחשש לפגיעה באנשים, לא הייתה למארגני האירוע כל שליטה ואנשים המשיכו להיכנס לאצטדיון, ובנוסף הם טיפסו מכיוון תחנת הרכבת ועמדו על גבי הבטון המשקיף לכר הדשא.

גודש האנשים והדוחק היה כה גדול עד אשר אנשים החלו להיכנס לכר הדשא עצמו ונכנסו לתוך תחומי המגרש, מה שגרם להפסקה זמנית של המשחק על מנת לפנותו. עם זאת בשלב זה שני מחסומי קהל קרסו והקהל נפל קדימה, והאנשים שהיו מתחת המחסון נמחצו, חלקם למוות. לאחר מכן המשחק הופסק שוב וקצין משטרה נזעק לדבר עם השופט, ג'ורג' דיוטון והודיע לו שהיו נפגעים ואף הרוגים במהלך ההמולה שנוצרה. השופט קרא אליו את שני הקפטנים של הקבוצות והודיע להם שיש לרדת מכר הדשא ולהפסיק את המשחק וכך עשו.

הפצועים פונו, ונוצר מראה ביזארי כאשר ההרוגים מהמקרה הושלכו בצידי המגרש, וכוסו במעילים בלבד. קצת מעל חצי שעה מאז עצירת המשחק, הוא חודש, ובין המשחק שהתחדש וגופות ההרוגים הפריד הקו הלבן של תחומי המגרש בלבד (שנצבע מחדש), והמשחק הסתיים בתוצאת תיקו מאופסת בין הקבוצות.

לאחר האסון

בעקבות האסון נכתב דו"ח של מולווין יוז, שהמליץ על שליטה קפדנית יותר בגודל הקהל שבאצטדיון. ועידה בנושא רישוי והסדרה של מגרשי ספורט המליצה כי באופן התנדבותי על הרשויות המקומיות לסקור אצטדיונים עם תכולה של 10 אלף, והסכימו כי ככלל אצבע, מגבלת הבטיחות המוסכמות צריכות להתקיים בשטח שיכול להכיל יותר מ-25 אלף צופים. על הקרוסלות לרשום מכנית את מספר הצופים ובשטח יש להציב מערכות טלפון פנימיות לשליטה יותר טובה בקהל הנכנס. אסון ברנדן פארק היה הטרגדיה הגדולה ביותר בכדורגל הבריטי עד לאסון אייברוקס ב-1971.

ב-1992 נחשף לוח זיכרון באצטדיון לנספי האסון. בשנת 2000 עברה בולטון וונדררס לאצטדיון חדש, ולוח הזיכרון הועבר אליו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30797341אסון ברנדן פארק