אנרי קישקה
תבנית אישיות ריקה אנרי קישקה (בצרפתית: Henri Kichka; 14 באפריל 1926 – 25 באפריל 2020) היה יהודי בלגי ניצול השואה, שהיה מהדמויות המובילות בחינוך בנושא השואה בבלגיה. היה היחיד ממשפחתו ששרד את גירוש יהודי בלגיה למחנות במרכז ובמזרח אירופה. בשנות ה-80 החל לדבר על חשיבות זיכרון אלה שנספו בידי הנאצים והרצה רבות על חוויותיו בפני תלמידים. בשנת 2005 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו "נעורים אבודים בעלטת המחנות" עם הקדמה מאת סרז' קלרספלד.[1]
ביוגרפיה
ילדות והשואה
אנרי קישקה נולד ב-1926 בבריסל בירת בלגיה למשפחה יהודית שהיגרה מפולין. אביו, יוסק קישקה (קישקא), נולד בשנת 1898 בסקרנביץ בפולין המודרנית, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, ברח מהמדינה ב-1918 בעקבות התגברות האנטישמיות הפולנית, ועבר לבלגיה. אמו, חנה גרושקה, נולדה בקאלושין ב-1899 והגיעה לבלגיה ב-1924. בני הזוג ויתרו על אזרחותם הפולנית בבלגיה והפכו לחסרי אזרחות. אנרי היה הבכור מבין שלושת ילדי הזוג. בשנת 1935 עברה המשפחה לסנט-ז'יל בבריסל, שם הייתה המשפחה מעורבת באופן מתון בבית הכנסת המקומי. בבית הספר למד אנרי צרפתית, יידיש וגרמנית. נאסר עליו ללמוד פולנית.
בלגיה נכבשה במאי 1940 על ידי הנאצים. המשפחה ברחה והגיעה לרפובליקה הצרפתית השלישית, בטולוז. הם התיישבו זמנית ברוול ולבסוף נכלאו במחנה פליטים באגד (אנ') על ידי שלטון וישי. הם עברו למספר מחנות ואז שוחררו לפריז. ב-1 באוגוסט 1942 קיבלה אחותו של קישקה, ברתה, את זימונה למחנה המעבר מכלן לכאורה לשירות עבודה חובה במזרח אירופה. המשפחה ליוותה אותה לתחנת הרכבת, וזו הייתה הפעם האחרונה שראו אותה. ברתה קישקה נרצחה עם הגעתה לאושוויץ באוגוסט 1942. שאר המשפחה גורשה בטרנספורט התשיעי ב-12 בספטמבר 1942. קישקה ואביו הוקצו לעבודה במסילת רכבת, ואמו, דודתו ואחותו נרצחו באושוויץ ב-14 בספטמבר 1942. אנרי ויוסק קישקה הועברו ממחנה למחנה בגרמניה כעובדי כפייה והשתתפו בצעדת מוות לגרוס-רוזן ולמחנה בוכנוואלד בשבועות האחרונים של המלחמה. אנרי שוחרר ב-30 באפריל 1945, אך יוסק מת בבוכנוואלד כמה ימים קודם לכן, לאחר שרגלו נקטעה.[1][2][3]
קישקה נשלח לשדה התעופה בוויימאר, שם שהה 17 יום, ואז הועבר בחזרה לבלגיה במשאית. הוא שקל 39 קילוגרם. הוא שהה במרכז קליטה באוקל, בריסל ואובחן כחולה בשחפת. לאחר מכן שהה בבית החולים ברוגמן באלסמברג במשך 16 חודשים, ואז נשלח לבית יתומים ב-30 באוגוסט 1946. הוא היה הילד היחיד שם ששרד את מחנות הריכוז, כאשר השאר היו ילדים מוסתרים. לאחר מכן שכר דירה עם חברו, בנו לינזר, והחל לעבוד. ב-1947 הצטרף לאיגוד הספורט של הצעירים היהודים. הוא קיבל אזרחות בלגית בשנת 1952. מאוחר יותר כתב שנעוריו "אבדו" במחנות הריכוז.[2] עבד בעסקי טקסטיל.
חינוך והרצאות על השואה
קישקה הרבה להזכיר את השואה בפני משפחתו אך עד שנות ה-80 לא הרבה בפרטים על מה שעבר. התאבדותו של בנו שארלי שינתה את גישתו והוא הפך לדמות בולטת בחינוך השואה בבלגיה. הוא הרצה רבות בנושא בבתי ספר והשתתף בביקורי בתי ספר באושוויץ ו"חינוך הצעירים על השואה הפך לסיבת קיומו". בשנת 2005 יצא לאור ספר זיכרונותיו, "Une adolescence perdue dans la nuit des camps" ("נעורים אבודים בעלטת המחנות"), עם הקדמה מאת סרז' קלרספלד.
אנרי קישקה נפטר בבריסל ב-25 באפריל 2020, בגיל 94, כתוצאה מ-COVID-19 במהלך מגפת הקורונה בבלגיה.[1]
משפחתו
ב-1948 פגש אנרי קישקה את לוסיה שוורצינסקי בנשף שנערך בבריסל, והם נישאו ב-9 באפריל 1949. משפחתה של לוסיה היגרה אף היא מפולין לבלגיה, ואת מלחמת העולם השנייה עברה בשווייץ. לזוג קישקה נולדו שתי בנות ושני בנים, בהם הקריקטוריסט מישל קישקה. בנם שארלי התאבד ב-1988, בגיל 31. לוסיה נפטרה ב-22 בספטמבר 2001.
"הדור השני" ו"הסודות של אבא"
בשנת 2012 יצא לאור בצרפתית, ולאחר מכן בשפות נוספות, הספר "הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא", רומן גרפי אוטוביוגרפי מאת מישל קישקה, שבמרכזו זיכרונותיו על אביו, אנרי קישקה, ועל יתר משפחתו, ובפרט אחיו שארלי.
בשנת 2022 הופק על פי הספר סרט האנימציה "הסודות של אבא", המתמקד במסעה של משפחת קישקה לקראת פיוס לאחר התמודדות עם טראומת השואה. בגיל 20, שב אביו של מישל לבלגיה, ארץ מולדתו, נישא והביא לעולם ארבעה ילדים. זהו סיפורה של משפחת קישקה. על בני המשפחה להבין את האתגרים הרבים שאביהם נאלץ להתמודד עמם לאורך ילדותו, ולצמוח לאנשים עצמאיים וחזקים בזכות עצמם. את דמותו של אנרי קישקה מדובב השחקן אליוט גולד. את דמותו של מישל מדבב דייוויד בדיל ואת האח שארלי מדבבת סקיי בנט.[4]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- Kevin Connolly, 'I was 90% dead': Henri's story of surviving Auschwitz, BBC, 27 January 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Coronavirus: Auschwitz survivor Henri Kichka dies of Covid-19" (באנגלית בריטית). BBC. 2020-04-26. נבדק ב-2025-01-18.
- ^ 2.0 2.1 By TZVI JOFFRE, Belgian Holocaust survivor Henri Kichka dies of coronavirus aged 94, The Jerusalem Post, 28 באפריל 2020
- ↑ L'histoire d'un jeune Juif belge, Henri Kichka, pendant la Shoah, www.yadvashem.org (בצרפתית)
- ↑ Leslie Felperin, My Father’s Secrets review – Holocaust pain unlocked in Jewish coming-of-age tale, The Guardian, 22 בנובמבר 2023
אנרי קישקה40354440Q17486036