אנטיתרומבין
אנטיתרומבין הוא מולקולה חלבונית קטנה אשר מעכבת את פעילותם של מספר אנזימים במערכת קרישת הדם. אנטיתרומבין הוא גליקופרוטאין המיוצר בכבד ומורכב מ-432 חומצות אמינו. יש בו שלושה קשרים דיסולפידיים וארבעה אתרי גליקוזילציה אפשריים. α-אנטיתרומבין היא הצורה הנפוצה של אנטיתרומבין בפלזמת הדם, ובו כל אחד מאתרי הגליקוזילציה מאוכלס על ידי אוליגו-סוכר. β-אנטיתרומבין, שהיא צורתו השנייה של האנטיתרומבין, יש אתר גליקוזילציה שאינו מאוכלס.
בשל תכונותיו כנוגד קרישה, אנטיתרומבין משמש לעיתים כתרופה במצבים של פקקת. ניתן להפיקו מחלב עזים שעברו הנדסה גנטית, כדוגמת התרופה ATryn.
זמן מחצית החיים של האנטיתרומבין בפלזמת הדם הוא כ-3 ימים. הריכוז הנורמלי של אנטיתרומבין בפלזמת הדם באדם הוא גבוה ועומד על כ-0.12 מ"ג למ"ל, שהוא שקול לריכוז מולרי של 2.3μM. אנטיתרומבין בודד מפלזמה של מספר רב של מינים נוסף לאדם. על סמך ריצוף החלבון וריצוף cDNA, נמצא כי אנטיתרומבינים של פרות, כבשים, ארנבות ועכברים כולם בעלי אורך זהה של 433 חומצות אמינו, ומורכבים מחומצת אמינו אחת יותר מאשר אנטיתרומבין III אנושי. חומצת האמינו הנוספת היא ככל הנראה חומצת האמינו במקום ה-6. אנטיתרומבינים של פרות, כבשים, ארנבות, עכברים ובני אדם הם בעלי רצף דומה עד כדי 84%-89%. שלושת הקשרים הדיסולפידיים במולקולה נוצרים משש מחומצות האמינו: Cys8-Cys128, Cys21-Cys95 ו-Cys248-Cys430. בשיירים 96, 135, 155 ו-192, שבהם נמצאת חומצת האמינו אספרגין, יש אתרי N-גליקוזילציה פוטנציאליים. בצורה הנפוצה של אנטיתרומבין אנושי, α-אנטיתרומבין, כל האתרים האלו מאוכלסים על ידי אוליגו-סוכר הקשור קוולנטית, ולכן משקלה המולקולרי של צורה זו הוא 58,200.[1] בצורה הפחות נפוצה של אנטיתרומבין (כ-10%), β-אנטירומבין, אתר הגליקוזילציה הפוטנציאלי באספרגין 135 לא מאוכלס.
באמצעות תאים שהודבקו בנגיף Baculovirus וקווי תאים של יונקים שגודלו בתרביות תאים הופקו אנטיתרומבינים רקומביננטים עם תכונות דומות לאלו של אנטיתרומבין אנושי רגיל.[2][3][4][5] אנטיתרומבינים אלו הם בעלי תבניות גליקוזילציה שונות משל אנטיטרומבין רגיל, ומשמשים במחקר מבנה האנטיתרומבין.
הערות שוליים
- ^ Bjork, I; Olson, JE (1997). Antithrombin, A bloody important serpin (in Chemistry and Biology of Serpins). Plenum Press. pp. 17–33. ISBN 0-306-45698-2.
- ^ Stephens AW, Siddiqui A. and Hirs CH. (1987). "Expression of functionally active human antithrombin III". Proc. Natl. Acad. Sci. USA. 84 (11): 3886–3890. doi:10.1073/pnas.84.11.3886. PMID 3473488.
- ^ Zettlmeissl G, Conradt HS.; et al. (1989). "Characterization of recombinant human antithrombin III synthesized in Chinese hamster ovary cells". J. Biol. Chem. 264 (35): 21153–21159. PMID 2592368.
{{cite journal}}
: Explicit use of et al. in:|author=
(עזרה) - ^ Gillespie LS, Hillesland KK and Knauer DJ. (1991). "Expression of biologically active human antithrombin III by recombinant baculovirus in Spodoptera frugiperda cells". J. Biol. Chem. 266 (6): 3995–4001. PMID 1995647.
- ^ Ersdal-Badju E, Lu A.; et al. (1995). "Elimination of glycosylation heterogeneity affecting heparin affinity of recombinant human antithrombin III by expression of a beta-like variant in baculovirus-infected insect cells". Biochem. J. 310: 323–330. PMID 7646463.
{{cite journal}}
: Explicit use of et al. in:|author=
(עזרה)