אנוקספרין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנוקספרין
שמות מסחריים בישראל
קלקסן
נתונים כימיים
כתיב כימי C42H59N3O35S2Na4 
מסה מולרית 1322.0 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 100%
מטבוליזם כבדי
זמן מחצית חיים 4.5 שעות
הפרשה כליות
בטיחות
דרכי מתן SC

אנוקספרין (באנגלית Enoxaparin), היא תרופה המעכבת קרישת דם (אנטיקואגולנטית). אנוקספרין נמכר תחת השם מסחרי בישראל קלקסן (באנגלית clexane), והיא ניתנת לחולים בקבוצת סיכון לאירוע של קריש או תסחיף דם החוסם עורק או וריד.

אנוקספרין שייכת למשפחת התרופות שהן נגזרות הפרין בעלות משקל מולקולרי נמוך. מתן של אנוקספרין (בהזרקה תת־עורית) נוח יותר לעומת הפרין (בעירוי לתוך הווריד), ונחשב במרבית המקרים לבטוח יותר בהשוואה להפרין.

שימוש רפואי

אנוקספרין משמש בעיקר לטיפול ב:

  • פקקת הוורידים העמוקים (באנגלית: Deep vein thrombosis - DVT).
  • תסחיף ריאתי (באנגלית: Pulmonary Embolism - PE)
  • מניעה של פקקת הוורידים העמוקים, לאחר ניתוחים אורתופדיים וניתוחים אחרים, שלאחריהם המטופל מוגבל בתנועה.
  • טיפול בתעוקת חזה לא יציבה או במהלך התקף לב.
  • מניעת היווצרותם של קרישי-דם בצנרת הדיאליזה בחולים שמטופלים בדיאליזה מסוג המודיאליזה.

מנגנון פעולה

אנוקספרין נקשר לאנטיתרומבין ומונע ממנו אינטראקציה עם פקטור קרישה Xa (עשר אקטיבי).

פרמקולוגיה

ספיגה

זמינות ביולוגית של אנוקספרין היא 100%.

פיזור

נפח פיזור של אנוקספרין 4.3 ליטר.

מטבוליזם

מטבוליזם של אנוקספרין מתרחש בכבד על ידי דה-סולפציה ודה-פולימרזציה.

סילוק

מנה חד פעמית תת-עורית של אנוקספרין היא בעלת זמן מחצית חיים של 4.5 שעות.

בערך 10-40% מהתרופה מפונה דרך הכליות. יש להתאים מינון בחולים עם אי ספיקת כליות.

הריון

ניתן לתת אנוקספרין במהלך הריון אם הרופא המליץ על כך. התרופה שייכת לקטגוריה B.[א] אנוקספרין לא חודרת דרך השליה.[1]

תופעות לוואי

תופעות הלוואי של אנוקספרין הנפוצות מאד כוללות דימום חיצוני או פנימי ועליה באנזימי כבד (אמינוטרנספרזות). שכיחים גם נטייה מוגברת לחבלות, פריחה אדומה או ורודה, כואבת או מגרדת, כאב ראש, ירידה בספירת תאי דם אדומים ועליה ברמת טסיות דם.[2]

ביאורים

  1. ^ קטגוריה B: מחקרים בחיות אינם מעידים על סיכון לעובר ואין מחקרים מבוקרים בנשים הרות, או שמחקרים בחיות הדגימו סיכון לעובר שלא הוכח במחקרים מבוקרים בנשים הרות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנוקספרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Benjamin Brenner, Enoxaparin use in pregnancy: state of the art, Women's Health (London, England) 3, 2007-01, עמ' 9–14 doi: 10.2217/17455057.3.1.9 (באנגלית)
  2. ^ סאנופי-אוונטיס ישראל, קלקסן - עלון לצרכן, באתר מאגר התרופות - משרד הבריאות, ‏11/2022 (בעברית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39220234אנוקספרין