אנדרבורי
.JPG) | |
| שונית באי אנדרבורי | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2010, לפי קריטריונים 7, 9, 10 | |
| מדינה |
 קיריבטי |
|---|---|
 (למפת קיריבטי רגילה) | |
האי אנדרבורי או האי אדרבורי (באנגלית: Enderbury Island או Ederbury Island) הוא אטול קטן, בלתי מיושב, הנמצא 63 ק"מ דרום מזרחית לאי קנטון במרכז האוקיינוס השקט. האי מהווה חלק מאיי פניקס השייכים לקיריבטי. אורכו של האטול 4.8 ק"מ ורוחבו 1.6 ק"מ. את האטול מקיפות שוניות אלמוגים המגיעות למרחק של בין 60 ל-200 מטרים מחופי האטול. האטול שטוח ועליו צמחייה של שרכים נמוכים ומספר מועט של עצים. הלגונה של האטול קטנה ביותר.
היסטוריה
האטול התגלה בשנת 1823 על ידי משלחת ציד לוויתנים, ונקרא על שם סמיואל אנדרבי (Samuel Enderby), בעליה של חברת ציד הלוויתנים, כאשר השם נכתב בשגיאת כתיב. בשנת 1860 הכריזה ארצות הברית על שליטתה באי מכוח חוק איי הגואנו משנת 1856, והחלה בכריית גואנו במקום. כריית הגואנו הגיעה לשיאה בשנת 1870, כאשר חברת גואנו הפניקס (Phoenix Guano Company) כרתה בתקופה של 64 יום כמות של 6,000 טונות גואנו. בשנת 1877 עזבה החברה האמריקאית את האי, וחברת כרייה בריטית השתלטה על האי והמשיכה בכריית הגואנו, אולם כרייה זו לא הייתה רווחית בשל הניצול האמריקאי של המרבצים. בשנת 1938 העביר נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט את האטול (וכן את האי קנטון), לשליטת משרד הפנים של ארצות הברית בשל חשיבותם האסטרטגית, שכן האיים אפשרו חניית ביניים למטוסי חברת פאן אמריקן נתיבי אוויר עולמיים, ובכך איפשרו טיסות לאוסטרליה ולניו זילנד. בפועל לא נעשה שימוש באי למטרה זו. באותה שנה התיישבו באי ארבעה מתיישבים במטרה להבטיח את השליטה האמריקאית בו, אולם בשנת 1939 הסכימו הממלכה המאוחדת וארצות הברית על חלוקת השליטה באי. ב-1942, בשל מלחמת העולם השנייה, פונו המתיישבים והבניינים באי נהרסו על מנת שלא יעשה בהם שימוש על ידי צבא יפן.
קישורים חיצוניים
18444101אנדרבורי