אנדור קלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדור קלר
Kellér Andor
קברו של אנדור קלר בבודפשט. בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
קברו של אנדור קלר בבודפשט. בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה

אנדור קלר, במקור שם המשפחה היה Kellerהונגרית: Kellér Andor; בודפשט, 5 במאי 1903 – בודפשט, 20 באוגוסט 1963) היה סופר, עיתונאי, עורך עיתונים מוכשר ביותר, אחיו הגדול של דז'ה קלר.

ביוגרפיה

אנדור קלר נולד במשפחה יהודית כבנם של אברהם קלר ושל אידה דמטר (18791935). הוא עבד כרוכל כמוכרן בשוק בזמן שהשלים את לימודיו באופן פרטי.

ב-16 באפריל 1928, בבודפשט, נשא לאישה את מרגיט ארז'בט פראגו, בתם של אדן פראגו וינקה פראגו.[1] הנישואים פורקו ב-1934.[2] ב-29 באוקטובר 1934, בבודפשט נשא את ז'וז'נה רייכנברג, בתם של וילמוש רייכברגר ושל ארז'בט גזדג.[3]

בשנת 1942 נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד את שואת יהודי הונגריה, ואחרי מלחמת העולם השנייה ב-1945, הוא עבד בעיתונים:

  • האור (Világosság)
  • חירות (Szabadság)
  • עם משכיל (Művelt Nép)
  • משנת 1957 היה העורך של היומון החשוב Esti Hírlap

סופר

הוא הפך לסופר רק במחצית השנייה של הקריירה שלו: בעקבות זיכרונות הרדיפות שספג במהלך המלחמה בגלל מוצאו היהודי, ועוד יותר מכך, כאשר אווירת שנות ה-50 סחפה לצמיתות וללא החזר את עולמו הקודם. הוא נאלץ לשתוק הרבה זמן. רק ב-1956 יצא לאור הרומן הקצר שלו "סודו של פלאשטי". לאחר מכן כתב ספרים, בין היתר על ידי שכתוב והרחבת חלק מכתביו הקודמים, שעיצב אותם לספרים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדור קלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0