אמפיאמה
 | |
| צילום CT עם תמונה של אמפיאמה של האדר (פיותורקס) (A) עם פנאומותורקס (B) בראה הימנית. | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | med/659 |
| MeSH | D004653 |
| MedlinePlus | 000123 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | J86.9 |
אמפיאמה (מיוונית: ἐμπύημα = מורסה) היא הצטברות מוגלה בתוך חלל אנטומי קיים, כולל בתוך איבר חלול. למשל, אמפיאמת האדר היא אמפיאמה בחלל האדר. יש להבדילה ממורסה (אבסצס) שהוא הצטברות מוגלה בחלל שנוצר יש מאין.
ברפואת האדם עלולה להיווצר אמפיאמה ב:
- חלל האדר - אמפיאמת האדר או פיותוראקס - בדרך כלל אחרי דלקת ראות או כסיבוך זיהומי אחרי ניתוח או פציעות בבית החזה
- בחלל בית החזה
- ברחם (פיומטורה)
- באגן
- בתוספתן - (אפנדיציטיס)
- בקרום המוח - אמפיאמה סובדורלית או תת-דורלית
- במפרק - ארתריטיס ספטי
- בכיס המרה
מוכרות אמפיאמות גם ברפואה הווטרינרית. למשל אמפיאמה בכיסים הגוטוראליים אצל הסוסים.
סיבות
אמפיאמה נגרמת על ידי חיידקים. למשל אמפיאמה של האדר נגרמת לרוב על ידי חיידקי Streptococcus pneumoniae, Haemophilus influenzae ו-Staphylococcus aureus. באמפיאמה של האגן אצל נשים הגורם החיידקי יכול להיות חיידקי הסוג Bacteroides ו-Pseudomonas aeruginosa. אצל חולים מכורים לאלכוהול או חלשים מבחינה חיסונית קיימות אמפיאמות הנגרמות על ידי חיידקי Klebsiella pneumoniae.
כשהגוף מנסל להיאבק בזיהום חלל הגוף או האיבר החלול הנגועים מתמלאים ברקמה נוזלית, מוגלה ותאים מתים.
סימנים ותסמינים
הסימנים והתסמינים תלויים במיקום ובחומרת התופעה. באמפיאמה של האדר או של בית החזה בולטים תסמינים של דלקת ראות, כמו חום גבוה, שיעול, עייפות, קוצר נשימה וכאבי חזה. הנפגע מעדיף לשכב בצד הנגוע. לפעמים מדיפים ריח רעה. במקרים חמורים החולה יכול לסבול מהתייבשות, שיעול עם ליחה דמית או ירקרקה-חומה, חום הגוף עלול להגיע ל 40 מעלות ולפעמים נכנסים לתרדמת. ללא טיפול עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים, לרבות קריעת הכיס המוגלתי לתוך דרכי הנשימה או התפשטות הזיהום לרקמות שמסביב הלב. או דרך הדם אל המוח.
אמפיאמה של כיס המרה מתאפיינת בכאב עז בצד הימני עליון של הבטן, חום גבוה וקשיון שרירים מעל האזור המזוהם.
טיפול
הטיפול כולל התערבות ניתוחית, שאיבה וניקוז, תרופות אנטיביוטיות, בדרך כלל בעירוי תוך ורידי. האמפיאמה של האדר ייתכן גם טיפול בחמצן.
בהיסטוריה של הרפואה
המחלה תוארה ביוון העתיקה על ידי היפוקרטס שתיאר גם דרכי טיפולים הנהוגים בזמנו. עקרונות הטיפול הכירורגי המקומי לא השתנו בהרבה מתקופתו ועד לימינו -תורקוסטומיה וניקוז האימפאמה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
