אמנת הכשרת והסמכת ימאים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האמנה הבינלאומית להכשרת והסמכת יורדי ים (STCW), משנת 1978 קובעת תקני הכשרה מינימליים עבור קברניטים, קצינים וצוות משמרת כלי שיט בים לאוניות סוחר.[1] STCW אומצה בשנת 1978 על ידי כנס ארגון הימאות הבין-לאומי בלונדון, ונכנסה לתוקף בשנת 1984. האמנה עודכנה באופן משמעותי ב-1995 וב-2010 ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2012.

אמנת STCW 1978 הייתה הראשונה שקבעה דרישות בסיסיות מינימליות בנושא הכשרה, הסמכה ורמת משמרת עבור יורדי ים ברמה בינלאומית. בעבר הסטנדרטים המינימליים של הכשרה, הסמכה ושמירה של קצינים ודירוגים נקבעו על ידי ממשלות בודדות, בדרך כלל ללא התייחסות למנהגים במדינות אחרות. כתוצאה מכך, התקנים והנהלים המינימליים היו מגוונים מאוד, למרות שהמסחר הימי הוא בינלאומי מטבעו. האמנה קובעת סטנדרטים מינימליים הנוגעים להכשרה, הסמכה ומשמרת עבור יורדי ים שהמדינות מחויבות לעמוד ולא לחרוג מהם.[2]

תכונות ומגבלות

האמנה לא עסקה ברמות האיוש: הוראות ארגון הימאות הבין-לאומי בתחום זה מכוסות בתקנה 14 של פרק V של האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים (SOLAS), 1974, שדרישותיה מגובות בהחלטה A.890(21) עקרונות של איוש בטוח,[3] שאומצה על ידי אספת ארגון הימאות הבין-לאומי ב-1999, שהחליפה החלטה קודמת A.481(XII)[4] אומצה ב-1981 ומאז הוחלפה בעצמה בהחלטה A.1047(27) דרישות מינימליות של איוש בטוח,[5] אומצה על ידי אספת ארגון הימאות הבין-לאומי ב-2011.

תכונה חשובה במיוחד של האמנה היא שהיא חלה גם על אוניות של מדינות שלא חתמו עליה, בעת שהן מבקרות בנמלים של מדינות שהן צד לאמנה. סעיף באמנה מחייב להחיל את אמצעי הבקרה על אוניות של כל הדגלים. כדי להבטיח שלא יינתן יחס נוח יותר לאניות הזכאיות להניף דגל של מדינה שאינה צד לאמנה. מאשר יינתן לאניות המניפות דגל של מדינה שהיא צד.

הקשיים שעלולים להתעורר עבור ספינות של מדינות שאינן צד לאמנה הם אחת הסיבות לכך שהאמנה זכתה להסכמה כה רחבה. עד שנת 2018, היו 164 מדינות חתומות כצד באמנה. המייצגים 99.2 אחוזים ממאגר הספנות העולמי.

עדכון שנת 1995

ב-7 ביולי 1995, אימץ ארגון הימאות הבין-לאומי עדכון מקיף של STCW. שכלל גם פיתוח קוד חדש, המכיל את הפרטים הטכניים הקשורים להוראות האמנה. התיקונים נכנסו לתוקף ב-1 בפברואר 1997.[6] נדרש יישום מלא עד 1 בפברואר 2002.[7] לימאים שכבר החזיקו בהסמכה הייתה אפשרות לחדש את התעודות בהתאם לכללים הישנים של אמנת 1978 במהלך התקופה המסתיימת ב-1 בפברואר 2002. ימאים שנכנסו לתוכניות הכשרה לאחר 1 באוגוסט 1998 נדרשו לעמוד בתקני הכשירות של תיקוני 1995' החדשים.

התיקונים המשמעותיים ביותר בנושא היו:

  1. הגברת בקרת מדינת הנמל.
  2. העברת מידע לארגון הימאות הבין-לאומי כדי לאפשר פיקוח ועקביות ביישום התקנים.
  3. מערכות תקני איכות, פיקוח על הליכי הדרכה, הערכה והסמכה.

תיקוני מנילה

האמנה אימצה קבוצה חדשה של עדכונים במנילה פיליפינים, בשנת 2010, בשם "התיקונים של מנילה". תיקונים אלה היו נחוצים כדי לשמור על תקני הכשרה בקנה אחד עם דרישות טכנולוגיות ותפעוליות חדשות הדורשות כישורים חדשים על ספינה. התיקונים במנילה נכנסו לתוקף החל מ-1 בינואר 2012. התקיימה תקופת מעבר עד 2017 שבה כל יורדי הים היו חייבים לקבל הסמכה והכשרה לפי התקנים החדשים. היישום הוא פרוגרסיבי, מדי שנה נכנסת לתוקף מערכת דרישות שונה. התיקונים המשמעותיים ביותר הם:

  • שעות מנוחה חדשות ליורדי ים.
  • דרגות חדשות של תעודות כשירות לימאים כשירים בסיפון ובמכונה.
  • הכשרה חדשה ומעודכנת, דרישות ריענון הסמכה במחזוריות של שש שנים.
  • הכשרת אבטחה חובה.
  • תקנים רפואיים נוספים ותעודה רפואית ליורדי ים.
  • מגבלות רמת אלכוהול בדם או בנשימה.

אמנת הדיג STCW-F

ב-7 ביולי 1995, התקבלה "אמנה הבינלאומית בדבר סטנדרטים של הכשרה, הסמכה ומשמרת לאנשי ספינות דיג" אשר אומצה כאמנה נפרדת כחלק מהתיקונים המקיפים ל-STCW. היא מיישמת את עקרונות STCW על ספינות דיג שאורכן 24 מטר ומעלה. STCW-F נכנס לתוקף ב-29 בספטמבר 2012.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "מה הכישורים הנחוצים לעבודה על יאכטה?". ypicrew.com (באנגלית). נבדק ב-2018-07-18.
  2. ^ קורסים של איגוד הימאות הבין-לאומי
  3. ^ "עותק בארכיון" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 במרץ 2020. נבדק ב-2 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "עותק בארכיון" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 במרץ 2020. נבדק ב-2 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "עותק בארכיון" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 במרץ 2020. נבדק ב-2 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ - שמירה-עבור-ימאים-(STCW).aspx האמנה הבינלאומית בדבר סטנדרטים של הכשרה, הסמכה ומשמרת לימאים (STCW)
  7. ^ איליאנה קריסטודולו ורוצי, יסודות חוק העבודה הימית: בעלי ספינות אחראיים, ימאים אמינים, הוצאת שפרינגר, 2007.
  8. ^ STCW-F Convention, imo.org.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35408113אמנת הכשרת והסמכת ימאים