אמנות מדיה חדשה

אמנות מדיה חדשה (בלעז: "ניו מדיה") היא סוגה הכוללת יצירות אמנות שנוצרו באמצעות טכנולוגיות מדיה חדשה, אמנות דיגיטלית, גרפיקה ממוחשבת, אנימציית מחשב, אמנות רשת, אמנות משלבת טכנולוגיות אינטראקטיביות, רובוטיקה ממוחשבת ואמנות ביוטכנולוגית.

אמנות מדיה חדשה היא התפתחות של האמנות המסורתית כגון ציור או פיסול. חשיבותה של אמנות מדיה חדשה היא במעורבות תרבותית וחברתית גלובאלית. התפתחות אמנות מדיה חדשה הביאה בתי ספר ואוניברסיטאות רבות בעולם להכליל סוגה זו בתוכניות הלימודים.

נושאי יצירות מדיה חדשה נגזרות לרוב מטלקומוניקציה, מדיה המונית, אינטרנט, ותרבות דיגיטלית. היצירה משלבת היבטים של אמנות מושגית, אמנות וירטואלית, מיצג ומיצב. אמנות מדיה חדשה משלבת לעיתים קרובות אינטראקציה בין האמן לצופה, היצירה אינה מתקיימת ללא אינטראקציה זו.

עידן הגלובליזציה הדיגיטלית והמהפכה הדיגיטלית גרמו לשינוי, הן ביחס לעיתונות הכתובה, והן ביחס לאמנות. צרכני האמנות וביקורת האומנות, אינם מקבלים יותר את הסמכות הישנה והריכוזית. מהפכת האינטרנט הביאה לשפע מקוון של מידע אודות אמנים, יצירות, ותערוכות, ולחשיפה רבה וממוקדת. במקביל גברה החשיפה לביקורת על האמנות, שהייתה בעבר נחלתם של מבקרי אומנות במערכות העיתונים, וכיום נגישים לכל אדם המעוניין לכתוב את ביקורתו בבלוגים, בפורומים, בטוקבקים, ואף במאמרים מקוונים.

היסטוריה

אמנות המדיה החדשה התחילה במאה ה-19 בהמצאות שכללו תמונות נעות כגון זואיטרופ (1834), פרקסינוסקופ (1877) והזואופרקסיסקופ (1879) של אדוארד מויברידג'. בין השנים 1920 ל 1950, ניתן לראות מגוון צורות של אמנות קינטית ושל אמנות אור כיצירות הראשונות של אמנות המדיה החדשה. החל ב'לומיה' ואורגן האורות 'קלאוילוקס' של תומאס וילפרד (1919) ועד הפסל ההורס את עצמו 'מחווה לניו יורק' (1960) של ז'אן טינגלי.

בשנת 1958 וולף ווסטל היה האומן הראשון להכניס טלוויזיה לאחת מיצירותיו. במהלך שנות ה-60 פיתוח של טכנולוגיות וידאו שהיו חדשות אז שימש את וולף ווסטל ואת נאם ג'ון פייק ביצירותיהם. התפתחות הגרפיקה הממוחשבת בשנות ה-80 וטכנולוגיות זמן אמת בשנות ה-90 בשילוב עם התקדמות האינטרנט דחפה סוגים שנים של אמנות מדיה חדשה. כך למשל האמנות האינטראקטיבית של לין הרשמן ליסון, דייוויד רוקבי, דון ריטר ופרי הוברמן, אמנות טלמטית של רוי אסקוט, אמנות אינטרנט של ווק קוסיק וג'ודי, אמנות וירטואלית של ג'פרי שאו ומוריס בניון, ואמנות אורבנית בקנה מידה גדול כמו של רפאל לוזנו האמר. התקדמות הביו-טכנולוגיה שהתרחשה באותו זמן אפשרה לאמנים דוגמת אדוארדו כק להשתמש בגנטיקה ובדנ"א כמדיום לאמנות חדשה.

מספר תאוריות השפיעו על התפתחות אמנות המדיה החדשה, ובמיוחד כאלו שנכתבו על היפרטקסט, בסיסי נתונים ורשתות. בין הוגי הדעות שהשפיעו על התחום ניתן לציין את וניבר בוש וטד נלסון. רעיונות נוספים הופיעו בכתביהם של חורחה לואיס בורחס, איטלו קאלווינו וקורטסר. החדשנות ברעיונות אלו היא בהתייחסותם לנרטיבים לא ליניארים ולנראטיבים אינטראקטיביים שעומדים לא פעם בבסיס יצירות מדיה חדשה.