אמבלייז
"אמבלייז" (Emblaze Ltd) הייתה חברת היי-טק שמרכזה בישראל, שנסחרה בבורסה לניירות ערך בלונדון. המשרד הראשי של החברה היה ברעננה.
היסטוריה
שנותיה הראשונות של החברה
בשנת 1994 הקימו אלי רייפמן, נפתלי שני, כרמל שרון וצורי דבוש את חברת "גיאו אינטראקטיב" (Geo Interactive), שלימים שינתה את שמה ל"אמבלייז" (Emblaze).[דרוש מקור]
"גיאו אינטראקטיב" פיתחה טכנולוגיה לוידאו דיגיטלי על גבי תקליטורים בתקופה בה המדיה במחשבים הייתה מוגבלת לטקסט ותמונות בעיקר. באמצעות טכנולוגיה זו יצרו השותפים מוצרי הדרכה (כותרים) ובהם סימולטור לזיהוי עמית-טורף לחילות אוויר ונ"מ בעולם, שיעורים בגאוגרפיה לחטיבות ביניים בארצות הברית, כלי הדרכה לבנקים שווייצריים בסחר חוץ ועוד.
פריצת הדרך של החברה הייתה כאשר ב-1996 הציגה החברה טכנולוגיה שפיתחה לשידור מדיה דיגיטלית (וידאו, קול, תמונות ואנימציות) באינטרנט (Streaming Media). באוקטובר אותה שנה הונפקה החברה בבורסת AIM בלונדון בשווי חסר תקדים לאותה תקופה של 160 מיליון דולר ובתוך זמן קצר הפך רייפמן למיליונר. הנפקות נוספות בשנת 1998 ו-2001 הביאו לחברה עוד כ-400 מיליון דולר ושוויה הגיע לשיא של כ-8 מיליארד דולר. ארבעת השותפים הספיקו למכור חלק ממניותיהם לפני התפוצצות בועת הדוט-קום בשנת 2000 והרוויחו כך כ-40 מיליון דולר כל אחד. בשנת 2000.
רייפמן יזם מיזמים טכנולוגיים רבים ובמסגרתם שאף לייצר טלפון סלולרי פרי פיתוח ישראלי, בטענה שהישראלים לא נופלים בכישרונם מהפינים בעלי חברת נוקיה. הפרויקט הראשון בתחום הסלולרי, שקיבל את השם "אלפאסל" (AlphaCell), נכשל לאחר שכ-20,000 יחידות נמכרו בישראל. רייפמן המשיך לחתור להגשמת חלומו ורכש מפעל לייצור מכשירים סלולריים בקוריאה, את העסקה והחברה בקוריאה ניהל רו״ח איציק יונה, לימים יוזם כנס קוריאה לעסקים, ואחד המומחים בתחום קוריאה בישראל. לאחר שנתיים וכ-300 מיליון דולר של מכירות נכשל גם מיזם זה.[1] רייפמן לא ויתר ובשיתוף עם חברת שארפ ועוד חברות ישראליות מתחומי הסלולר, הקים באמבלייז את פרויקט "ELSE" לבניית מכשיר סלולרי מהפכני.[2] פרויקט זה הופסק באמצע 2010.[3]
רכישת השליטה בחברת "פורמולה מערכות"
בספטמבר 2006 רכשה חברת אמבלייז את השליטה בחברת החזקות ההיי-טק פורמולה מערכות שבשליטת דני גולדשטיין וקרן פימי, בתמורה ל-67 מיליון דולר. אמבלייז מימנה את הרכישה באמצעות 40 מיליון דולר שהיו בקופתה ואת שאר הסכום גייסה בהלוואות תמורת שיעבוד מניות החברה.[4]
בעקבות הרכישה, עיקר הפעילות של קבוצת אמבלייז היה בפורמולה מערכות, המעסיקה מעל 5,000 עובדים במחזור שנתי של מעל לחצי מיליארד דולר.
באותה שנה נרכשה חברה "סמארט קונטנט" שנוסדה על ידי נבות וולק.
בספטמבר 2010 מכרה אמבלייז את השליטה בפורמולה מערכות תמורת כ-139 מיליון דולר.[5]
שווי השוק של חברת אמבלייז הגיע לשיא בשנת 2000 כשנסחרה לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר (כ-36 ליש"ט למניה). מאז התרסקו מניותיה בעקביות לשפל של כ-0.11 ליש"ט למניה.
מאבק השליטה בחברה
בשנת 2003 רכש רייפמן את החזקותיהם של שני המייסדים האחרים של "אמבלייז", כרמל שרון (תמורת 115 מיליון שקל) וצורי דבוש (תמורת 85 מיליון שקל), והגיע לאחזקה של כ-30% ממניות החברה.[6] בשנת 2006 החל ניסיון השתלטות על קבוצת אמבלייז מצד קרן גידור אמריקאית בשם "Sturm Family Foundation" מדנוור קולורדו. לאחר שדירקטוריון אמבלייז פנה לקרן בבקשה להצהרת כוונותיה במקרה שישתלטו, הבהירה הקרן באופן רשמי שתוכניותיה כוללות סגירת פעילויות רבות ומכירה של הקבוצה בחלקים.
בתגובה החל רייפמן להגדיל את החזקותיו במניות מתוך הונו האישי (כ-60 מיליון דולר) והלוואות נוספות שלקח מגופים רבים ביניהם איש "השוק האפור" שלי נרקיס.[7] ביוני 2006 הוציאה חברת אמבלייז מקופתה 70 מיליון דולר לרכישת חלק ממניותיו של רייפמן, כדי לאפשר לו לממן את איגרות החוב הפרטיות שהנפיק.[8]
החובות האישיים שצבר רייפמן עקב מלחמות השליטה נאמדים בכרבע מיליארד שקלים. מיד לאחר ניצחונו באספת בעלי המניות החלה התדרדרות מהירה במצבו של רייפמן, כאשר שניים מתוך כ-30 נושיו הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לכינוס נכסים. בית המשפט מינה מנהל מיוחד לכינוס נכסיו, והורה לרייפמן להעביר את מניות "אמבלייז" שבידיו לידי המנהל המיוחד. לאחר שלא הועברו המניות במועד שהוגדר לכך, הואשם רייפמן בבזיון בית המשפט ונשלח למאסר של 45 ימים. בעקבות זאת השעה אותו דירקטוריון "אמבלייז" מכל תפקידיו בחברה.[9] ביולי 2011 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את רייפמן, בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף.[10] וגזר עליו ארבע שנות מאסר בפועל.[11] ב-2012 תבע שלי נרקיס את אמבלייז בטענה שרייפמן חתם על שטר משכון על פיו משכן לטובת נרקיס מניות שלו בחברת אמבלייז בשווי של כ-99 מיליון שקל.[12]
בתביעת פיצויים סביב פרשת אמבלייז פסק בית המשפט המחוזי מרכז שעורכי דין שייצגו את קרן דאבל יו טריידינג, שהעניקה הלוואה לרייפמן, ישלמו לקרן 5.5 מיליון ש"ח וסכום דומה ישלמו לקרן חברת אמבלייז ומזכירתה, אלי רייפמן ישלם לעורכי דין אלה 9.1 מיליון ש"ח, וחברת אמבלייז ומזכירתה ישלמו לעורכי דין אלה 2.3 מיליון ש"ח ולקרן וינטון - 6.7 מיליון ש"ח.[13]
מכירת החברה לאלכסנדר גרנובסקי
במרץ 2009, קרן פורטיסימו הפכה לבעלת עניין בחברה כשהגיעה לאחזקה של 16% מאמבלייז.[14] ב-2010 מכרה החברה את כל פעילותה ונותרה כשלד בורסאי עם קופת מזומנים של כ-140 מיליון דולר. ב-2013 רכש איש עסקים האוקראיני אלכסנדר גרנובסקי את השליטה באמבלייז במטרה לשים יד על קופת מזומנים של החברה.[15] המזומנים יועדו לרכישת השליטה באי די בי חברה לאחזקות, ביחד עם נוחי דנקנר, אך הרכישה לא יצאה לפועל.[16] כמו כן שם החברה שונה לBSD קראון (BSD Crown). בהמשך, השתמש בקופת המזומנים של אמבלייז לרכישת מניות השליטה ביבואנית המזון ויליפוד מידי האחים צבי ויוסי ויליגר תמורת כ-285 מיליון שקל.[17] ביולי 2015, שלוש שנים אחרי שרכש את השליטה, החליט אלכסנדר גרנובסקי לעזוב את עסקיו בישראל ומכר את החברה לאיש העסקים האוקראיני גרגורי גורטובוי.[18]
בינואר 2018, הואשמו גרגורי גורטובוי ואלכסנדר גרנובסקי בעבירות גנבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, עבירות הלבנת הון ועבירות דיווח. לפי כתב האישום, גרנובסקי וגורטובוי העמידו את כספי החברות הציבוריות שבשליטתם (BSD לשעבר אמבלייז ווילי פוד השקעות) כבטוחות לטובת בנקים באוסטריה ובאזרבייג'ן, לצורך הבטחת החזר הלוואות שיקבלו חברות פרטיות זרות הקשורות לגרנובסקי, וזאת במסווה של הפקדת כספי החברות הציבוריות בפיקדונות בבנקים. עובדה זו לא הובאה לידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן, והוסתרה מהחברות הציבוריות תוך הצגת מצגי-שווא, הימנעות מקבלת אישורים ממוסדות החברות כנדרש וללא דיווחים מתאימים לציבור.[19]
הערות שוליים
- ^ רונית ויינר, אמבלייז מובייל ו-Innostream מכריזים על שיתוף פעולה, באתר News1, 5 באקטובר, 2004
- ^ מצגת הטלפון בתערוכה
- ^ צחי הופמן, לא נוקיה הישראלית: אמבלייז מחסלת את הטלפון הסלולרי שלה, באתר גלובס, 30.6.2010
- ^ אסף רותם, אלי רייפמן רוכש את מפעל חייו של דני גולדשטיין: אמבלייז רוכשת את השליטה בפורמולה במחיר 16 דולר למניה, באתר הארץ, 12.9.2006
- ^ גולן חזני, אמבלייז מכרה השליטה בפורמולה ב-139 מיליון ד', באתר ynet, 3.9.2010
- ^ סופי שולמן, המייסדים של אמבלייז רוצים מזומן, ורייפמן קונה מהם מניות, באתר הארץ, 10 ביוני 2003
- ^ נועם שרביט, שלי נרקיס: אחליף את כל המנהלים באמבלייז, אלי רייפמן ייפה את כוחי להצביע במקומו, באתר גלובס, 15 במרץ 2009
- ^ אפרת נוימן, רייפמן קיבל 70 מיליון דולר - מניית אמבלייז צנחה 15% מאז יוני, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2006
- ^ מארק שון, איתן ארז: אלי רייפמן פוטר מאמבלייז, באתר כלכליסט, 19.1.2010
- ^ גלעד גרוסמן, אלי רייפמן הורשע בזיוף וקבלת דבר במרמה, באתר וואלה!, 17 ביולי 2011
- ^ יובל יועז, העליון דחה את ערעורו של אלי רייפמן: ירצה 4 שנות מאסר, באתר גלובס, 11 בפברואר 2013
ע"א 7900/11 אלי רייפמן נ' מדינת ישראל, ניתן ב-11 בפברואר 2013 - ^ יסמין גואטה, אמבלייז מתגוננת: אלי רייפמן השיב לשלי נרקיס את כל קרן ההלוואות שלקח, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2012
- ^ אלה-לוי וינריב, ביהמ"ש פסק פיצויים במיליוני שקלים נגד אלי רייפמן והמעורבים בפרשת אמבלייז, באתר גלובס, 22 ביולי 2019;
ת"א (מרכז) 28418-04-12 Double U Trading Fund נגד דורון אפיק עו"ד ואחרים, ניתן ב-18 ביולי 2019 - ^ ניר צליק, פורטיסימו מחזקת את האחיזה באמבלייז לקראת מאבק השליטה: הגיעה לאחזקה של 16% מהחברה, באתר TheMarker, 10 בינואר 2009
- ^ ערן אזרן, בי.ג'י.איי מבצרת את שליטתה באמבלייז: תרכוש את חלקו של נפתלי שני ב-22 מ' ד', באתר TheMarker, 26 בינואר 2014
- ^ מיכאל רוכוורגר, שלי אפלברג, גרנובסקי: "עוד לא פגשתי את כל השותפים החדשים באי.די.בי. אני סומך על דנקנר", באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2013
- ^ אפרת פרץ, גרנובסקי השלים רכישת ויליפוד; מתמהמה בתשלום על אמבלייז, באתר גלובס, 15 ביולי 2014
- ^ שירי חביב ולדהורן , כך הידרדרה אימפריית BGI שבשליטת גרגורי גורטובוי , באתר גלובס, 28 במאי 2016
- ^ אלה לוי-וינריב, איש העסקים גרגורי גורטובוי מואשם בגניבה בידי מורשה, באתר גלובס, 15 בינואר 2018
