א-ל מלא רחמים
א-ל מלא רחמים
|
|---|
|
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, |
"א-ל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים[1], בעת הלוויה[2], בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון[3] ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר. תפילה זו נהוגה היום גם במעמד של ימי זיכרון לאומיים, ובפרט ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי צה"ל.
מקור
אף על פי שמנהג של הזכרת נשמות בתפילה מוזכר כבר אצל הגאונים, תפילה הנקראת "א-ל מלא רחמים" אינה נמצאת אצל הראשונים. הראשון להזכיר תפילה בשם "א-ל מלא רחמים" הוא בספר מעבר יבק שיצא לאור בשנת 1626[4].
נוסחי התפילה
לתפילה יש תבנית קבועה, המורכבת מטקסט קבוע שבו משולב שמו של הנפטר (במקרה של אזכרה ליחיד), או תיאורם של הנפטרים (במקרה של אזכרה קבוצתית). כבר לאחר גזירות ת"ח-ת"ט נקבעו נוסחים מיוחדים לזכר הנרצחים במאורעות אלו[5] ונוהג זה של קביעת נוסח לתפילה לזכר קורבנות של אסון בהיקף גדול נמשך במשך השנים. כך למשל, נכתבו נוסחים של התפילה עבור מעפילים שמתו בדרכם למולדת[6] ועבור חללי הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה[7].
בנוסחאות שונות הנוסח הוא ”המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה” אך בספר שני לוחות הברית כתב לומר "על כנפי השכינה", מפני שמבואר בספרי קבלה שנשמות ישראל נמצאים על כנפי השכינה ונשמות הגרים תחת כנפי השכינה[8].
נהוג לשיר את התפילה בסולם פריגיש.
גרסה לנפטר
- (במקרה של נפטרת, הנוסח משונה בהתאם)
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:
גרסה לזכר חללי מערכות ישראל
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוכֵן בַּמְּרומִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכונָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלות קְדושִׁים, טְהורִים וְגִבּורִים, כְּזהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים ומַזְהִירִים. לְנִשְׁמות החיילים והחיילות שֶׁל צְבָא ההגנה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחָמוֹת יִשְׂרָאֵל בפעולות הֲגָנָה, תַּגְמוּל וביטחון וּבְעֵת מילוי תפקידם וּבְעֵת שירותם ולנשמות כָּל לוֹחֲמַי המחתרות וחטיבות הלוחמים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם ולקהילות המודיעין, הביטחון והמשטרה שחרפו נַפְשָׁם לָמוּת עַל קדושת הַשֵּׁם וּבְעֶזְרַת אלוקי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לתקומת האומה והמדינה ולגאולת הָאָרֶץ וָעִיר האלוקים וּלְכָל אֵלֶּה שנרצחו בְּאֶרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בְּיָדִי המְרַצְּחִים מארגוני הטרור.
בַּעֲבוּר שאנו מִתְפַּלְּלִים בְּעַד אזכרות נשמותיהם בְּגַן עֵדֶן מנוחתם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעולָמִים, וְיִצְרור בִּצְרור הַחַיִּים אֶת נשמותיהם. ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעַמְדוּ לְגורָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנאמַר אָמֵן.
לוחמי המחתרות נוספו לתפילה בשנת 1969[9].
גרסה לזכר חללי פעולות האיבה
א-ל מלא רחמים שוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה, במעלות קדושים, טהורים וגיבורים, כזהר הרקיע מאירים ומזהירים. לנשמות הקדושים חללי פעולות האיבה ובתוכם שליחי המדינה בארץ ומחוצה לה, אנשים ונשים, ילדים וילדות שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי המרצחים מארגוני הטרור.
בעבור שאנו מתפללים לעילוי נשמותיהם בגן עדן תהא מנוחתם. לכן בעל הרחמים יסתירם בסתר כנפיו לעולמים, ויצרור בצרור החיים את נשמותיהם. ה' הוא נחלתם, וינוחו בשלום על משכבם, ויעמדו לגורלם לקץ הימין, ונאמר אמן.
לזכר קורבנות השואה
כבר במהלך השואה חיברה הרבנות הראשית נוסח א-ל מלא רחמים לזכר קורבנות היטלר[10]. נוסחים שונים לזכר קרבנות השואה נכתבו במהלך השנים. אחד ההבדלים, שעורר דיון ציבורי נרחב, נגע לציון זהות הרוצחים. בין הנוסחים שהיו בשימוש היו שהתייחסו אל המרצחים כ"הנאצים ועוזריהם", "המרצחים הגרמנים" או "הצוררים הגרמנים" והיו שכלל לא ציינו את זהות המרצחים. בשנת 1960, הנשיא, יצחק בן צבי, ביקש לתקן את הנוסח של הרבנות הראשית לישראל ולכלול בו אזכור מפורש שהרוצחים היו "הנאצים הגרמנים, בני בריתם וגרוריהם"[11]. בטקס שנערך אותה שנה ביום השואה צויין שהקרבנות הומתו בידי "רשעי העולם"[12] דבר שהביא למחאות חריפות ולהאשמות בטיהור המרצחים וסילוף ההיסטוריה שהופנו כלפי יד ושם, בין השאר בידי הרב מרדכי נורוק[13][14]. יד ושם טען להגנתו שלא הוא קבע את הנוסח, אלא השתמש בנוסחים שונים שהובאו על ידי החזנים[15]. לקראת יום הקדיש הכללי שלאחר מכן ביקשה מועצת הרבנות הראשית לקבוע נוסח אחיד לתפילת א-ל מלא רחמים לקורבנות השואה[16]. ב-1962, השתמש יד ושם בנוסח "הנאצים ועוזריהם", שהיה הביטוי ששימש את הכנסת בחוקים שונים, לטענתו בהיעדר נוסח של הרבנות[17]. מהרבנות טענו לעומת זאת שהם העבירו נוסח שציין מפורשות את ארצות ההשמדה וכללו במפורש את גרמניה, פולין והונגריה[18].
עניין נוסח אחר בתפילה על קרבנות השואה נוגע לאזכור דרכי ההמתה. היו שהשתמשו בפועל "שנשרפו"[19] או בציון "שנרצחו במיתות משונות"[20], אך ברוב הנוסחים הופיע פירוט רב יותר, למשל: "שנשרפו, שנהרגו ונשמדו"[21] או "שנהרגו, שנחנקו, שהוטבעו, שנשרפו, ושנקברו חיים[22]. הנשיא ציין נוסח שכלל "שנהרגו, שנשחטו, שנשרפו, שנטבחו, שנחנקו, ושנקברו חיים" וביקש להוסיף "ושנחטפו והובלו למוות"[11].
ענייני נוסח אחרים שהופיעו בחלק מהגרסאות כללו את מספר הקורבנות (מאות אלפים, אלפים רבים, מיליונים, שישה מיליון), ציון שהקרבנות כללו "אנשים ונשים ילדים וילדות", ציון ארצות המוצא של הנרצחים וציון מחנות ההשמדה העיקריים. כן נוסף בחלק מהנוסחאות "ארץ אל תכסי דמם"[22].
הנוסח מיום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ח:[23]
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים. דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים. הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים. לְנִשְׁמוֹת שֵׁשֶׁת הַמִּלְיוֹנִים אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים, נָשִׁים, וָטָף. שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ, שֶׁנֶּחְנְקוּ, שֶׁנִּקְבְּרוּ חַיִּים וְשֶׁהוּמְתוּ בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיוֹת בִּידֵי הַגֶּרְמָנִים הַנָּאצִים וְעוֹזְרֵיהֶם, וְשֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. ה' הוּא נַחֲלָתָם. וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
קישורים חיצוניים
- א-ל מלא רחמים - תפילה לזיכרון קדושי השואה ולעילוי נשמתם. בליווי באורים וביצוע באתר הזמנה לפיוט
- ערך מורחב, בלקסיקון לתרבות ישראל
- א-ל מלא רחמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- א-ל מלא רחמים - תפילה לזיכרון חיילי צה"ל ולעילוי נשמתם מפי החזן הרב זכריה זרמתי בניגון משולב (ספרדי\אשכנזי).
הערות שוליים
- ^ יחיאל מיכל טוקצינסקי, גשר החיים - חלק א', עמוד רפ"ח, באתר היברובוקס
- ^ ראו למשל: אברהם ברץ ז"ל הובא לקבורות, חרות, 30 בדצמבר 1952
- ^ נפתחה תערוכת ז'אבוטינסקי, הצופה, 15 ביולי 1942, על קברו של ח. אורלוזורוב, דבר, 9 ביוני 1942
- ^ יקותיאל יהודה גרינוואלד, כל בו על אבלות, עמוד 211, באתר היברובוקס
- ^ מ.ש.גשורי, צלילי יזכור, הצופה, 7 באוקטובר 1955
- ^ נוסח האזכרה למעפילים, הצופה, 14 בדצמבר 1949
- ^ בהלויה ממלכתית מובאים למנוחות 58 חללי מטוס אל על, מעריב, 4 באוגוסט 1955
- ^ של"ה-מסכת שבועות, באתר היברובוקס
- ^ חללי המחתרות נכללים ביזכור, מעריב, 21 באפריל 1969
- ^ שועת ציון מעומק יגונה, דבר, 23 בפברואר 1943
- ^ 11.0 11.1 הנשיא מסביר הצעתו לתיקון נוסח יזכור לקדושי השואה, דבר, 11 במרץ 1960; המשך
נוסח לתפילת א-ל מלא רחמים לקדושי השואה, דבר, 11 במרץ 1960 - ^ מחאות בעניין נוסח יזכור, מעריב, 26 באפריל 1960
- ^ מרדכי נורוק, טיהור המרצחים, מעריב, 27 באפריל 1960
- ^ וראו גם: במרתף השואה ובהיכל הזכרון, חרות, 9 באפריל 1964
- ^ יד ושם מסביר נוסח, דבר, 27 באפריל 1960
לייב גלנץ, מכתב לד"ר קובובי, דבר, 8 במאי 1960
הגרמנים הצוררים באל מלא רחמים, מעריב, 27 במאי 1960 - ^ תכונס מועצת הרבנות המורחבת, דבר, 8 בדצמבר 1960
- ^ עשרות עצרות ייערכו בארץ, דבר, 29 באפריל 1962
יום הזיכרון לשואה ולגבורה יצויין בעצרות עם, תפילות ונטיעת עצים, חרות, 29 באפריל 1962 - ^ יהושע ביצור, שוב מחלוקת על הנוסח בעצרות הזכרון, מעריב, 30 באפריל 1962
- ^ חיפה מתייחדת עם הגולה השרופה באש, הצופה, 10 בספטמבר 1946
- ^ המונים נכחו באזכרות לקדושי השואה ביום הקדיש הכללי, הצופה, 17 בדצמבר 1953
- ^ המונים נתייחדו בתל אביב, חרות, 11 באפריל 1956
- ^ 22.0 22.1 יגאל לב, גבורה בתוך שואה, מעריב, 24 באפריל 1960
- ^ תפילת א-ל מלא רחמים, נוסח מעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ו בניסן תשע"ח
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
24458572אל מלא רחמים