אלפא ואומגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלפא ואומגה (האות הראשונה והאות האחרונה באלפבית היווני, בתרגום לעברית לעיתים "אלף ותיו") הוא סמל וביטוי נוצרי שמקורו במספר מקומות בברית החדשה, המייצג את האלוקים. משמעות הביטוי היא 'הראשית והאחרית'.

סמל החברה הארץ ישראלית הרוסית הפרבוסלבית הקיסרית
חקיקת אלפא ואומגה בכנסיית סגרדה פמיליה (ברצלונה)

לביטוי מקור צורני-לשוני זה בנבואות ישעיהו:

כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים

שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן

הביטוי משולב בסמלים נוצריים רבים. התיעוד המוקדם ביותר לאות אומגה כסמל לסוף מצוי בכתובת הנצחה רומית משנת 295, אך לא ברור אם ניתן להתייחס לתיעוד זה כמייצג את המשמעות הנוכחית של הסמל. בשנת 364 הופיע הסמל במתכונתו ובמשמעותו הנוכחית, וצבר פופולריות רבה.[1] הסמל הופיע בדרך כלל במשולב עם סמלים אחרים, פעמים רבות עם סמל הכי רו, והוא מקובל מאוד בסמלים דתיים וחילוניים נוצריים עד היום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפא ואומגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלפא ואומגה, באנציקלופדיה קתוליקה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30332329אלפא ואומגה