אלפא קנטאורי
אלפא קנטאורי (נקראת גם ריגל קנטאורי, טולימן או גליזה 559) היא מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש הממוקמת במרחק של כ-4.37 שנות אור ממנה, והיא מורכבת משלושה כוכבים: פרוקסימה קנטאורי שהוא הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו, אלפא קנטאורי A שהוא מאותו טיפוס ספקטראלי של השמש, ואלפא קנטאורי B. המערכת מופיעה בשמיים של כדור הארץ כחלק מקבוצת הכוכבים קנטאור. הסברה היא שהכוכב פרוקסימה קנטאורי הסמוך למערכת זו מקושר גם הוא למערכת אך לא נמצאו עדויות מספיקות שיתמכו בסברה שהוא הצלע השלישית במערכת מרובת כוכבים.
הגדרות מדעיות
תצפיתנים מכנים את המערכת המורכבת מאלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B בשפה מדעית α Centauri AB או α Cen AB בקיצור. הכוכבים מכונים בנפרד α Cen A ו - α Cen B בהתאמה. פרוקסימה קנטאורי מכונה פשוט "פרוקסימה" או α Cen C. מערכת הכוכבים הכוללת מכונה α Cen AB-C על ידי תצפיתנים, אך הוכחה חותכת לעובדה שפרוקסימה קנטאורי הוא חלק ממנה עוד לא נמצאה.
המיקום בשמיים
לעין הגלויה תיראה המערכת כאילו הייתה כוכב אחד, הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הדרומית, קנטאור. ניתן לראותה בחצי כדור-הארץ הדרומי. בעזרת טלסקופ ניתן לראות שזוהי בעצם מערכת של כוכב כפול במסלול קרוב. לא ניתן להבדיל בין אורו של אלפא קנטאורי A לאלפא קנטאורי B בשל המרחק הקטן בין שניהם, ואורם המשותף יוצר את הבהירות השלישית בחוזקה בשמי הלילה. הזוג אלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B מקיפים את מרכז מסתם המשותפת ב-79.91 שנות ארץ, ופרוקסימה קנטאורי מקיף אותם בחצי מיליון שנות ארץ.
פרוקסימה קנטאורי ממוקם במרחק של 2.18° מזוג הכוכבים אלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B וניתן לראות אותו רק בעזרת טלסקופ. הכוכב השלישי והקטן ביותר במערכת מרוחק מהם מספיק באופן שבו אם ניתן היה לראות אותו בעין גלויה בהירותו הייתה מופיעה ככוכב נפרד בשמיים ולא נבלעת במערכת. מדענים מעריכים שיש קשר כבידתי בין פרוקסימה קנטאורי למערכת α Cen AB אך לא נמצאה עדות לכך שיש לו מסלול אליפטי האופייני למערכת מרובת כוכבים.
מאפייני המערכת
מערכת אלפא קנטאורי היא השלישית בבהירותה אחרי הכוכב הכפול סיריוס והכוכב העל-ענק קאנופוס. הכוכב הבהיר ביותר אחריה הוא ארקטורוס. אלפא קנטאורי A, ככוכב יחיד הוא הרביעי בבהירותו בשמיים וחיוור יותר רק במעט מארקטורוס. אלפא קנטאורי B ממוקם במקום ה-21 ברשימת הכוכבים היחידים הבהירים ביותר.
אלפא קנטאורי A קצת יותר גדול ובוהק מהשמש. הוא מסיבי יותר ב-10% בקירוב והרדיוס שלו גדול יותר בכ-23%. זהו כוכב דמוי-שמש בגוון צהוב-לבן בדומה לשמש השייך לסדרה הראשית. הוא שייך לסיווג הספקטרלי G2V. לפי ההערכות הסיבוב העצמי של הכוכב נמשך 22 יום.
אלפא קנטאורי B קצת יותר קטן ופחות בוהק מהשמש. מסתו נאמדת ב-90% מזו של השמש והרדיוס שלו קטן יותר בכ-14%. גם הוא שייך לסדרה הראשית. הוא שייך לסיווג הספקטרלי K1 V. הוא שונה בצבעו מאלפא קנטאורי A והוא יותר צהוב-כתום. לפי ההערכות הסיבוב העצמי של הכוכב נמשך 41 יום. אף על פי שהוא לא בהיר באותה מידה, הוא פולט קרני X בעוצמה חזקה יותר. כוכב לכת חוץ-שמשי במסה הדומה לכדור הארץ מקיף את הכוכב אחת ל-3.2 ימים במרחק של כ-6 מיליון ק"מ.
אלפא קנטאורי C שייך לסיווג הספקטרלי M5Ve או M5VIe והוא שייך לסדרה הראשית מסוג V או שהוא תת-ננס מסוג VI.
מחקר
מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז[1], שכלל סימולציות מחשב המדמות היווצרות כוכבי לכת, הצביע על סבירות גבוהה לכך שלפחות כוכב לכת סלעי אחד, דומה לכדור הארץ, מקיף את אלפא קנטאורי B.
ואכן, באוקטובר 2012 התפרסם בכתב העת Nature[2] מחקר המצביע על עדויות למציאת כוכב לכת דמוי ארץ הסובב את אלפא קנטאורי B. זמן הקפתו סביב אלפא קנטאורי B הוא 3.2 ימים בלבד עקב קרבתו לאלפא קנטאורי B, והוא מוערך כבעל טמפרטורה גבוהה מכדי לקיים חיים כפי שמוכרים לנו כיום.
בשנת 2017 גילה מערך של רדיו-טלסקופים במדבר אטקמה שבצ'ילה, ALMA (Atacama Large Millimeter Array), כי נמצאת חגורת אבק במערכת הכוכבים הזו - דבר שעשוי להעיד על קיומם של כוכבי לכת רבים שכן נוצרו שם[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עודד כמלי, עדויות ראשונות למערכת עולמות באלפא קנטאורי, באתר סוכנות החלל הישראלית, 5 בנובמבר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- אלפא קנטאורי, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ Science News Alpha Centauri Should Harbor Detectable, Earth-like Planets
- ^ Nature An Earth-mass planet orbiting α Centauri B
- ^ עודד כרמלי, עדויות ראשונות למערכת עולמות באלפא קנטאורי, באתר של סוכנות החלל הישראלית, 5 בנובמבר 2017
| הכוכבים הבהירים בקבוצת קנטאור | ||
|---|---|---|
|
34354167אלפא קנטאורי