אטרייה (כוכב)
 | |
| מיקומו של אטרייה בקבוצת הכוכבים משולש דרומי | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | משולש דרומי |
| שמות נוספים | α במשולש דרומי |
| סוג | ענק כתום |
| בהירות נראית | 1.91 |
| סיווג ספקטרלי | K2 IIb-IIIa |
| עלייה ישרה | 16ʰ 48ᵐ 39.9ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 40″ 01′ 69°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 3.63- |
| מרחק |
30 ± 420 שנות אור 9.2±128.77 פארסק |
| רדיוס | 130 רדיוסי שמש |
| מסה | 7 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 2,400 מהשמש |
| טמפרטורה | 200 ± 4,200 K |
אטרייה (Atria - ראשי התיבות של ציון באייר של הכוכב Alpha Trianguli Australis או α במשולש דרומי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים משולש דרומי והוא גם אחד מהכוכבים הבהירים בשמי הלילה. מבין הכוכבים הבהירים הוא השני בקרבתו לקוטב השמימי הדרומי אחרי מיאפלסידוס.
תכונות
אטרייה הוא ענק כתום בהיר עם מסה של כ-7 מסות שמש, שעזב את הסדרה הראשית לאחר תום המימן בליבתו וכעת הוא מתיך הליום לפחמן ולחמצן. רדיוס הכוכב הוא פי 130 מרדיוס השמש ועוצמת הארתו היא פי 2,400 משל השמש בתחום הנראה וכפול מכך בתוספת הקרינה בתחום התת-אדום.
לאטרייה ספקטרום לא שגרתי המראה על נוכחות של יסודות שלא אמורים להמצא על כוכבים בשלב ההתפתחות הנוכחי. מקור אפשרי ל"זיהום" כזה הוא בן זוג מסיבי יותר שהתפתח מהר יותר והפך לננס לבן. אם יש לו בן זוג ננס לבן, הוא אמור לפלוט קרינה אופיינית בתחום העל-סגול, אך קרינה כזאת לא נתגלתה. כמו כן, אטרייה מייצר התפרצויות של קרני X שאופייניות יותר לכוכבי הסדרה הראשית מסוג K או מסוג G, אך גם לקיומם של כוכבים כאלו לא נמצאו ראיות וייתכן שמקור הקרינה הוא התפרצויות מגנטיות על פני הכוכב עצמו.