אלן סטיוארט
 |
אלן סטיוארט, באנגלית: Allan Stewart (1865–1951) היה צייר סקוטי שבנה את המוניטין שלו על ציורים רומנטיים, היסטוריים וצבאיים וכן על נופים ודיוקנאות.[1]
חיים ועבודה
נולד באדינבורו ב-11 בפברואר 1865, אביו היה מנהל הדואר בליית', סטיוארט התחנך במכון אדינבורו. הוא למד אמנות בבתי הספר המלכותי של האקדמיה הסקוטית, שם הוענק לו מספר פרסים, וגם בספרד ובצרפת.
הוא הציג ציורים באקדמיה המלכותית, בגלאזגו ובליברפול ובתערוכות פרובינציאליות אחרות. הציורים כללו תיאורי אירועים צבאיים בעיקר מסוף המאה ה-19 במקומות שונים בעולם בעיקר בפרפריה של האימפריה הבריטית, כמו באפריקה ומזרח אסיה.
בציוריו של אירועים צבאיים, הוא פנה לא פעם לחיילים משוחררים שנכחו בפעולות. למשל הוא ראיין ותיקי קרבות שהתגוררו באדינבורו. אחד מהם השאיל לאמן מעיל נדיר שלבש במהלך הקרבות. אחרים סיפקו לו תצלומים מהאירועים והעתקי מסמכים. מלבד ציורי השמן שלו, הוא גם אייר ספרים רבים על טיולים והיסטוריה, כולל יצירות על ציילון וצפון בורנאו הבריטית.
סטיוארט שירת בצוות של ה-Illustrated London News במשך מספר שנים ובתפקיד זה נסע לדרום אפריקה כאמן 'מיוחד' במהלך מלחמת הבורים. תמונה אחת מתקופה זו הייתה גדוד יורקשייר וניו זילנדים שהדפו את הבורים ליד קולסברג, מושבת הכף. הוא גם ליווה את המלך אדוארד השביעי בסיוריו בים התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא שירת כקצין ביחידת המהנדסים המלכותיים ובמשך זמן מה היה קשור לכוחות האוסטרלים והאמריקאים. שניים מציוריו מהמלחמה הם "המטען של הסקוטים האפורים" ו"הדרך חזרה", 30 בספטמבר 1918.[2]
הוא עבד בקנלי, סארי עד בסביבות 1925 לפני שעבר לעיר דאלרי ליד קאסל דאגלס, קירקודברייטשייר, שם נפטר ב-29 בינואר 1951, בגיל 85 והותיר את אשתו ושלושת ילדיו. הוא קבור בחצר הכנסייה של דאלרי.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
