אלן ג'ינס
לידה |
19 ביולי 1906 ווייקו, טקסס |
---|---|
פטירה | 11 בדצמבר 1995 (בגיל 89) |
ידועה בשל | מציאת דרך ליצור דקסטרן וגומי קסנטן |
מקצוע | דוקטור לכימיה |
אלן רוזלינד ג'ינס (באנגלית: Allene Rosalind Jeanes; 19 ביולי 1906 – 11 בדצמבר 1995) הייתה דוקטור אמריקאית לכימיה. היא התמחתה בחקר רב סוכרים, מולקולות גדולות העשויות מאלפי מולקולות סוכר. היא מצאה דרך לייצר רב סוכר הנקרא "דקסטרן (אנ')", חומר שקשה למצוא בטבע ויכול לשמש בתור תחליף לפלסמה ולהגדיל את נפח הדם. הדקסטרן יכול לסייע לנפגעי טראומה הסובלים מאיבוד דם מאסיבי עד שיוכלו לקבל עירוי דם. היא זכתה במספר פרסים על עבודתה, ביניהם, פרס שירות מכובד ממשרד החקלאות של ארצות הברית (1953) ומדליית הגרוון-אולין מהאגודה האמריקנית לכימיה (1956). ג'ינס נפטרה ב-15 בדצמבר 1995 בגיל 89.[1][2]
ביוגרפיה
ג'ינס נולדה בווייקו שבטקסס, לויולה הרינג ולרגוס אלונזו ג'ינס. ב-1928 היא קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת ביילור ובשנת 1929 את התואר השני מאוניברסיטת קליפורניה שבברקלי. בין השנים 1930–1935 היא לימדה כמורה ראשית למדעים בקולג' את'נס באלבמה, ולאחר מכן לימדה שנתיים באוניברסיטת אילינוי בתור מדריכה לכימיה. ב-1938 קיבלה את הדוקטורט שלה בכימיה אורגנית באוניברסיטת אילינוי.[3]
עבודתה
לאחר שסיימה את לימודיה, ג'ינס קיבלה משרה במכונים הלאומיים לבריאות בוושינגטון הבירה שם עבדה כעמיתת מחקר בשיתוף עם חברות לגידול תירס. בשנת 1940 היא הועברה למעבדת המחקר האזורית הצפונית של משרד החקלאות האמריקאי (NRRL) בפאוריה, אילנוי. שם היא עבדה לאורך רוב הקריירה שלה, עד שפרשה לגמלאות בשנת 1976. במהלך הקריירה שלה, ג'ינס רשמה 10 פטנטים ופרסמה 60 פרסומים הקשורים לעבודתה ותגליותיה.[1]
פעילות מחקרית
דקסטרן
בזמנו, אחת מהמטרות העיקריות של ה-NRRL הייתה למצוא שימוש לפסולת חקלאית. ג'ינס התמקדה במחקר על רב סוכרים, מולקולות גדולות המורכבות מאלפי מולקולות סוכר. היא התעניינה במיוחד בדקסטרן, חומר שחוקרים האמינו שיכול להגדיל את נפח הדם באופן זמני ובכך לשמור על לחץ הדם של נפגעי טראומה שאיבדו דם רב. הדקסטרן הוא חומר נדיר בטבע, וג'ינס מצאה דרך לייצר אותו כשחברת משקאות קלים שלחה מארז של בירה שחורה למעבדתה. הבירה הייתה סמיכה וסירופית משום שבקטריה זיהמה אותה וכך נוצר דקסטרן. על ידי בידוד הבקטריות, ג'ינס הצליחה ליצור דקסטרן במעבדתה.[4]
עם פרוץ מלחמת קוריאה (1950), ג'ינס והקולגות שלה הצליחו לייצר דקסטרן לשימוש צבאי. לדקסטרן היו יתרונות רבים: הוא יכול להישמר ללא קירור למשך זמן ארוך יותר ביחס לפלסמה, ניתן לחטא אותו על מנת למנוע זיהומים, הוא זול מאוד ביחס לפלסמה והשפעתו על לחץ הדם נמשכת מספיק זמן על מנת שהפצועים יישארו בחיים ויוכלו לקבל עירוי דם. לאחר שהמלחמה הסתיימה, הדקסטרן הותר לשימוש גם ברפואה האזרחית.[1][2]
גומי קסנטן
ג'ינס וצוותה מצאו בקטריה בשם "Xanthomonas campestris" שיכולה להפוך כמויות גדולות של גלוקוז לגומי קסנטן. גומי קסנטן הוא רב סוכר בעל יכולת עיבוי מצוינת לאוכל, קוסמטיקה, תרופות וחומרים תעשייתיים. נעשה שימוש בגומי קסנטן בכדי למנוע מגבישי קרח להיווצר בגלידה, בתור תחליף גלוטן בלחמים לסובלים מאלרגיה, בתור חומר המונע הפרדה של שמן וחומץ ברטבים, בסירופ נגד שיעול, בקרמים ובמוצרים נוספים. גומי קסנטן מצא שימוש נרחב ברחבי העולם והפך להיות רב הסוכר המיוצר ביותר בעולם.[1]
פרסים והוקריות
- USDA’s Distinguished Service Award (פרס שירות מכובד) על ידי משרד החקלאות של ארצות הברית בשנת 1953.
- מדליית גרוון-אולין על ידי האגודה האמריקנית לכימיה בשנת 1956.
- Women’s Service Award (פרס שירות נשים) מאת ועדת שירות המדינה האמריקאי בשנת 1962.
- Superior Service Award (פרס שירות מעולה) לצוות גומי הקסנטן ממשרד החקלאות של ארצות הברית בשנת 1968.
- ג'ינס נכנסה להיכל התהילה של שירות המחקר החקלאי בשנת 1999.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ALLENE JEANES, Lemelson-mit
- ^ 2.0 2.1 Dennis O'Brien, A Root Beer-Based Discovery that Saved Lives, USDA, 21.02.2017
- ^ ALLENE JEANES, peoplepill
- ^ How Allene Jeanes Saved Lives and Revolutionized the Food Industry, National Inventors Hall Of Fame
32857012אלן ג'ינס