אלכסנדר קוויץ
| לידה | 1 בספטמבר 1902 |
|---|---|
| פטירה | 24 באוקטובר 1981 (בגיל 79) |
| מקצוע נוסף | רוקח |
| מדינה | ארצות הברית |
אלכסנדר קוויץ (באנגלית: Alexander Kevitz; 1 בספטמבר 1902, ברוקלין ניו יורק – 24 באוקטובר 1981) הוא שחמטאי אמריקאי. קויץ' שיחק גם שחמט בהתכתבות והיה תאורטיקאי ומנתח שחמט יצירתי. במקצועו היה רוקח.
קוויץ סיים את אוניברסיטת קורנל בשנת 1923. לאחר מכן המשיך ולמד גם משפטים ורוקחות בברוקלין.[1]
הישגיו העיקריים בשחמט
קוויץ ניצח בשלושה עשר מסעים בלבד את אלוף העולם חוסה ראול קפבלנקה במשחק סימולטני בשנת 1924,[2] ולאחר מכן ניצח גם את אלוף העולם בשחמט לשעבר, עמנואל לסקר במשחק סימולטני בשנת 1928. הוא זכה באליפות מועדון השחמט של מנהטן בשנים 1927-1927, 1935-1936 ו-1947. בתקופה זו רמת התחרות במועדון הייתה כבשל תחרות בינלאומית חזקה.[3] קוויץ ייצג את המועדון גם במשחקי הליגה.[4]
קוויץ החל את פעילותו הבינלאומית בברדלי ביץ' בשנת 1929, כאשר הגיע למקום השמיני עם 4/9. ניצח בתחרות אלכסנדר אלכין. בשנת 1931 הגיע קוויץ למקום השלישי בתחרות ניו יורק (ניצח: קפבלנקה).
באליפות ה-16 של מועדון השחמט מרשל בשנת 1932 הגיע קוויץ למקום השני עם 9/13 (ניצח: ראובן פיין). באליפות ה-17 של מועדון השחמט מרשל בשנת 1933 חלק קוויץ מקום שני-שלישי עם 8/11 (ניצח: ראובן פיין). באליפות ארצות הברית שהתקיימה בניו יורק בשנת 1936 הגיע קוויץ למקום השמיני עם 7.5/15 (ניצח: שמואל רשבסקי). בהתמודדות ארצות הברית-ברית המועצות שהתקיימה במוסקבה בשנת 1946, קוויץ קבע את התוצאה הטובה ביותר לאמריקאים עם 1.5/2 נגד איגור בונדרבסקי. קוויץ סיים בתיקו את שני משחקיו מול בוריסלב מיליץ' בהתמודדות ארצות הברית מול יוגוסלביה שנערכה על גלי הרדיו.
קוויץ הגיע למקום ה-13 באליפות ארצות הברית בשנת 1953, הפסיד בשני משחקיו מול פאול קרס בהתמודדות ארצות הברית-ברית המועצות שהתקיימה בניו יורק בשנת 1954 והפסיד בשני משחקיו מול אלכסנדר קוטוב בהתמודדות ארצות הברית-ברית המועצות שהתקיימה במוסקבה בשנת 1955.
באליפות מועדון השחמט של מנהטן בשנת 1955 קוויץ חלק מקום 6–7 עם 8.5/15 וניצח את תלמידו ארתור ביסגאייר שהיה באותה עת אלוף ארצות הברית.
ברשימת מד הכושר הראשונה שפורסמה בארצות הברית באופן רשמי, בשנת 1950, קוויץ דורג שלישי עם מד כושר 2610 אחרי ראובן פיין ושמואל רשבסקי.[5]
בשנותיו המאוחרות היה קוויץ פעיל בשחמט בכתב, לעיתים קרובות שיחק בפסבדון 'Palmer Phar' משום שעבד בחברה שנקראהPalmer Pharmacy.
תרומות תאורטיות
קוויץ תרם תרומות חשובות למספר פתיחות שחמט.
בפתיחת רטי הוא פיתח את ההסתעפות 1. פו3 ד5 2. ג4 ד:ג4 3. ה4.[6]
ההסתעפות של הפתיחה האנגלית הסימטרית המתקבלת לאחר 1. ג4 ג5 2. פו3 פו6 3. ד4 ג:ד4 4. פ:ד4 ה5 5. פב5 ד5 נקראת לעיתים קרובות גמביט קוויץ.[7]
בפתיחה האנגלית, ההסתעפות 1. ג4 פו6 2. פג3 ה6 3. ה4 פג6 נקראת הסתעפות קוויץ.
ההסתעפות 1. ד4 פו6 2. ג4 פג6 נקראת לעיתים הגנת קוויץ-טרגקוביץ'[8][9][10]
בהגנת נימצוביץ' 1. ה4 פג6 הסתעפות קוויץ ממשיכה 2. ד4 ה5.[8]
בשנת הארבעים חקר קוויץ רעיון חדש בגמביט מרשל בפתיחה הספרדית. לאחר המסעים 1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 א6 4. רא4 פו6 5. 0-0 רה7 6. צה1 ב5 7. רב3 0-0 8. ג3 ד5 9. ה:ד5 פ:ד5 10. פ:ה5 פ:ה5 11. צ:ה5 ג6 12. ר:ד5 ג:ד5 13. ד4 רד6 14. צה3 ומכין את המסע 15. ח3 במקרה של 14... מה-ח4.
יריביו של קוויץ העריכו אותו כשחקן מקורי, חושב ומנתח. קוויץ המשיך לשחק בתחרויות עד גיל 78, שנה לפני מותו.[1]
תחרויות בהן השתתף
קישורים חיצוניים
- הספד בעיתון ניו יורק טיימס ,nytimes.com
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הניו יורק טיימס, נובמבר 3, 1981
- ^ JR Capabalanca- A Kevitz, Simultaneous exhibition, New York 1924
1.b4 d5 2.Bb2 Bf5 3.e3 e6 4.f4 Nf6 5.Nf3 Bb4 6.Nc3 Nbd7 7.Ne2 Ng4 8.c3 Be7 9.h3 Nc5 (threatening mate) 10.Ng3 Bh4 11.Nh4 Qh4 12.Qf3 Ne3 13.Qf2 Nf1 0-1 - ^ Arnold Denker and Larry Parr, The Bobby Fischer I Knew And Other Stories, Hypermodern Press, 1995
- ^ Bill Wall, Manhattan Chess Club
- ^ [1]
- ^ The British Chess Magazine, March 1982, עמוד 101
- ^ Tim McGrew, TheGambit Cartel
- ^ 8.0 8.1 ראה תחת קוויץ Kevitz Alexander
- ^ Michael Goeller, Sidney Bernstein, Opening Innovator, באתר Kenilworth Chess Club, 2007
- ^ Black Knights' Tango, באתר Pushedpawn.org
35207454אלכסנדר קוויץ