אלכסנדר נסמית'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. אלכסנדר נסמית'אנגלית: Alexander Nasmyth‏; 9 בספטמבר 175810 באפריל 1840) היה צייר דיוקנאות ונוף סקוטי ועסק באדריכלות כמקצוע משני.[1]

ביוגרפיה

נסמית' נולד באדינבורו ב-9 בספטמבר 1758. הוא למד בבית הספר התיכון המלכותי ובאקדמיה באדינבורו, והיה חניך אצל אצל בונה כרכרות. בגיל שש עשרה, נסע ללונדון עם צייר הדיוקנאות אלן רמזי וביצע חלק מיצירותיו של רמזי. נסמית' חזר לאדינבורו ב-1778, שם עבד כצייר פורטרטים. בעזרת הלוואה מפטריק מילר מדלסוינטון, עזב נסמית' ב-1782 ונסע לאיטליה, שם נשאר שנתיים כדי לקדם את לימודיו. באיטליה הקדיש את עיקר תשומת לבו לציור נוף, והעתיק יצירה של קלוד לוריין.[2]

נסמית' חזר לסקוטלנד, שם המשיך בשנים הבאות את הקריירה שלו כדיוקנאי.[3] הוא צייר את דיוקנו של רוברט ברנס, שהפך לחבר קרוב שלו. בסופו של דבר, דעותיו הפוליטיות הליברליות החזקות של נסמית' פגעו ברבים מפטרוני האצולה שלו באדינבורו מה שהוביל לירידה בהזמנת דיוקנאות, ובשנת 1792 הוא נטש לחלוטין את הז'אנר, ופנה במקום זאת לציור נוף. הוא גם החל לצייר תפאורה לתיאטראות, פעילות שהמשיך בשלושים השנים הבאות, ובשנת 1796 צייר פנורמה.[4]

הנופים שלו הם כולם של מקומות ממשיים, והאדריכלות היא בדרך כלל מרכיב חשוב בציור. כמה יצירות צוירו כדי להמחיש את ההשפעות שיהיו לבניינים חדשים על אזור, כגון Inverary from the Sea, שצויר עבור הדוכס מארגייל כדי להראות את הנוף של מגדלור מוצע.

לנסמית' היה עניין רב בהנדסה, והציע כמה רעיונות שנעשו בהם שימוש מאוחר יותר, אף שמעולם לא רשם פטנט על אף אחד מהם. באוקטובר 1788, כאשר פטריק מילר הפליג בספינת הקיטור הראשונה בעולם, שתוכננה על ידי ויליאם סימינגטון, על לוך דאלסוינטון, נסמית' היה אחד מהצוות.

הוא הועסק על ידי חברי האצולה הסקוטית בהשבחה של אחוזותיהם. הוא תכנן את המקדש העגול המכסה את באר סנט ברנרד ליד ליית' (1789), וכן גשרים באלמונדל, מערב לות'יאן וטונגלנד, קירקודברייטשייר.[5] ב-1815 הוא היה אחד מאלה שהוזמנו להגיש הצעות להרחבת העיר החדשה של אדינבורו.

נסמית' הקים בית ספר לציור תלמידיו כללו את דייוויד וילקי, ג'ון כריסטיאן שצקי, דייוויד רוברטס, קלרקסון פרידריך סטנפילד וג'ון תומסון מדדינגסטון; וכנראה ממנו למד ג'ון ג'יימס ראסקין (אביו של ג'ון ראסקין) לצייר כתלמיד בית ספר באדינבורו בשנות ה-90 המאוחרות.[6] תלמיד מצליח נוסף היה הצייר, המורה, סוחר האמנות אנדרו וילסון, שעבר הכשרה ראשונה לאמנות אצל נאסמית'.

נסמית' מת בביתו, באדינבורו. הוא נקבר בחצר סנט קאת'ברט בקצה המערבי של רחוב פרינסס.

משפחה

הוא נישא לברברה פוליס, בתו של סר ג'יימס פוליס, הברון החמישי של קולינטון, ב-3 בינואר 1786.[7]

שש בנותיו הבכורות של נסמית' הפכו כולן לאמניות בולטות. בנותיו היו ג'יין נסמית', ברברה נסמית', מרגרט נסמית', אליזבת נסמית', אן נסמית' ושרלוט נסמית'.[8] בנו הבכור, פטריק נסמית', למד אצל אביו, ולאחר מכן נסע ללונדון ומשך תשומת לב בתור חוקר נוף.[1] בן אחר, ג'יימס נסמית', המציא את פטיש הקיטור. היו לו שלושה ילדים נוספים, אלכסנדר, ג'ורג' ומרי.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר נסמית' בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Nasmyth, Alexander" . Encyclopædia Britannica. Vol. 19 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 248–249. Endnote: For an account of the Nasmyth family see James Nasmyth’s Autobiography (1883)
  2. ^ Macmillan, Duncan (1986). Painting in Scotland: The Golden Age: [Talbot Rice Art Centre, University of Edinburgh, 8-31 August 1986: Tate Gallery, London, 15 October 1986-4 January 1987]
  3. ^ Macmillan, Duncan (1986). Painting in Scotland: The Golden Age: [Talbot Rice Art Centre, University of Edinburgh, 8-31 August 1986: Tate Gallery, London, 15 October 1986-4 January 1987] P. 142
  4. ^ Macmillan, Duncan (1986). Painting in Scotland: The Golden Age: [Talbot Rice Art Centre, University of Edinburgh, 8-31 August 1986: Tate Gallery, London, 15 October 1986-4 January 1987] P.144
  5. ^ Historic Environment Scotland. "St Bernard's Well, off St Bernard's Bridge, including Stair, Walls, Railings and Plaque (Category A Listed Building) (LB27905)
  6. ^ Warrell, Ian (2000). Hewison, Robert; et al. (eds.). Ruskin, Turner and the Pre-Raphaelites. Tate Gallery Publishing. p. 13.
  7. ^ Nasmyth, James (1885). James Nasmyth, Engineer: An Autobiography. London: John Murray, Albemarle Street. p. 32.
  8. ^ Cooksey, J. C. B. "Nasmyth family (per. 1788–1884)". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press. doi:10.1093/ref:odnb/75558
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0