אלכסנדר גרינברג
אלכסנדר גרינברג (ברוסית: Александр Абрамович Гринберг; (2 במאי 1898 - 16 ביולי 1966) היה כימאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא היה מומחה בתחום כימיה של מתכות אצילות. לאלכסנדר היה אח גאורגי, פרופסור לפיזיקה.
קורות חיים
אלכסנדר גרינברג נולד בשנת 1898 בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית. סבו הגיע לעיר משטטל בתחום המושב ועסק במסחר. הוא דאג שבניו יקבלו השכלה ואביו של אלכסנדר היה מהנדס מכרות.
בשנת 1916 אלכסנדר גרינברג סיים בהצטיינות גימנסיה והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת סנקט פטרבורג. במהלך הלימודים הוא עבר ללימודי כימיה.
לאחר סיום האוניברסיטה גרינברג החל לעבוד במכון לחקר מתכות אצילות. בשנת 1924 הוא קיבל פרס על עבודה שעשה.
בשנת 1928 גרינברג עבר למכון לרפואה. משנת 1932 ועד 1947 הוא היה פרופסור וראש קתדרה במכון. במקביל, החל משנת 1937 הוא עבד במכון לטכנולוגיה של לנינגרד.
תחום התעניינות של גרינברג היה חקר מתכות אצילות. בתחום זה הוא פרסם עבודות רבות והציג אותם בכנסים והרצאות שערך גם מחוץ לתחומי ברית המועצות.
במחצית שנות ה-30 של המאה ה-20 גרינברג החל לפעול בתחום חקר חומרים רדיואקטיביים. הישגיו בתחום זה הביאו לכך שהוא היה שותף ליצירת פצצה גרעינית סובייטית. בפרויקט זה הוא פעל לפיתוח שיטות לייצור אורניום.
גרינברג כתב ספר לימודי כימיה למוסדות השכלה גבוהה. הספר עבר מספר מהדורות.
על מכלול עבודות שעשה, בשנת 1935 גרינברג קיבל תואר "דוקטור למדעים". בשנת 1943 הוא התקבל במעמד של חבר בהתכתבות ל אקדמיה למדעים של ברית המועצות ובשנת 1958 התקבל מעמד של חבר בפעול.
על פעילותו לגרינברג הוענקו מספר עיטורים, פרס ברית המועצות (1946) ופרסים נוספים.
גרינברג נפטר בשנת 1966 ונטמן בלנינגרד.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה (ברוסית)
39374820אלכסנדר גרינברג