אלישבע גולדשמידט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אלישבע גולדשמידט (22 בספטמבר 1912 – 6 במאי 1970) הייתה מחלוצות המחקר הגנטי בישראל.
ביוגרפיה
אלישבע גולדשמידט נולדה בפרנקפורט שבגרמניה כאליזבת וקסלר, למשפחה יהודית אורתודוקסית. ב-1932 החלה ללמוד רפואה בגרמניה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה עם עליית הנאצים לשלטון. היא עברה לאנגליה, שם החלה ללמוד זואולוגיה (בדגש על גנטיקה וציטולוגיה) וסיימה תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1935.
בשנת 1936 עלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה, יוסף גולדשמידט, שהיה פעיל ציוני, השתלב בתחום החינוך ולימים היה לחבר הכנסת מטעם המפד"ל. לאחר שסיימה בשנת 1942 דוקטורט[1] בזואולוגיה בהנחיית פרופ' גאורג האז, החלה לעסוק במחקר בתחומי הגנטיקה והציטולוגיה, וב-1949 מונתה למדריכה הראשונה בתחום באוניברסיטה העברית (ובישראל בכלל). מחקריה עסקו תחילה בבדיקות כרומוזומליות של פרוקי-רגליים, בעיקר זבובי דרוזופילה, אך לאחר מכן התמקדה בגנטיקה של האדם וערכה מחקרים על הגנטיקה של יהודים בני עדות שונות ועל השפעתם של נישואי קרובים.
בשנים הבאות עסקה בפיתוח המחקר וההוראה בגנטיקה באוניברסיטה, תוך שהיא מועלית לדרגת מרצה (1954), פרופ' חבר (1957) ופרופ' (1967). במקביל למחקריה, הניחה את היסודות למרפאה הראשונה בישראל לייעוץ גנטי, בשיתוף עם בית החולים הדסה, וייצגה את ישראל במספר ארגונים בינלאומיים בתחום הגנטיקה.
בשנת 1958 הייתה שותפה למחאה נגד קיום כנס מדעי בגנטיקה בגרמניה, מחאה שהביאה להעברת הכנס להאג[2].
גולדשמידט הייתה אם לשניים: פרופסור למדעי הצמח, אליעזר גולדשמידט; ופרופסור לפילוסופיה, ימימה בן-מנחם.
לקריאה נוספת
- Nurit Kirsh (2004), “Geneticist Elisabeth Goldschmidt: A Two-Fold Pioneering Story”, Israel Studies 9 (2): 71-105
- Nurit Kirsh (2013) “Tragedy or Success? Elisabeth Goldschmidt (1912-1970) and Genetics in Israel”, Endeavour 37: 112-120
- תרצה כהן ורפאל פלק (1970), "פרופ' אלישבע גולדשמידט", מדע ט"ו: 183–184
- נורית קירש (2008), "מבחנות ומבחנים - מסלול המכשולים של חלוצות האקדמיה העברית", גליליאו 120: 68–72
קישורים חיצוניים
- Raphael Falk, "Elisabet Goldschmidt 1912-1970", in: JWA - Jewish Women's Archive
הערות שוליים
28225452אלישבע גולדשמידט