רבי אליקים בן יוסף
רבי אליקים בן יוסף (בערך ד'תת"ל-בערך ד'תתק"ה-ד'תתקי"ב) או רבי אליקים בן יוסף ממגנצא היה אחד מחכמי מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11, והמחצית הראשונה של המאה ה-12.[1][2] רבי אליקים בן יוסף נודע כחותנו של רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן)[3] וסבו של רבי אליעזר בן יואל הלוי (ראבי"ה),[4] ורוב מה שידוע עליו ומה ששורד מתורתו בא מספר אבן העזר וספר אבי העזרי מאת שני חכמים אלה.[5] רבי אליקים בן יוסף היה בן דורו של רבי קלונימוס בר יהודה ממגנצא.[6]
לידה ופטירה
ידוע מכתיבת רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן) שרבי אליקים בן יוסף היה חותנו.[3] לכן שיער אביגדור אפטוביצר ששנת לידה של רבי אליקים בן יוסף היה חייב להיות לפחות עשרים שנה לפנים שנת לידה של רבי אליעזר בן נתן. מכיוון שרבי אליעזר בן נתן נולד בשנת ד'תת"ן (1090), אפטוביצר שיער שרבי אליקים בן יוסף נולד קרוב לשנת ד'תת"ל (1070).[7]
כמו שנת לידתו, שנת פטירתו של רבי אליקים בן יוסף לא ידועה באופן מדויק. החוקרים סבורים שרבי אליקים בן יוסף נפטר אחרי ד'תתק"ה. עובדה זו באה מהערה בספר אבי העזרי מאת רבי אליעזר בן יואל הלוי (ראבי"ה) שהוא למד אצל סבו רבי אליקים בן יוסף.[8]
החוקרים עוד סבורים שרבי אליקים בן יוסף נפטר לפני ד'תתקי"ב. מסקנה זו באה מאירוע שמתואר בספר אבן העזר מאת רבי אליעזר בן נתן (ראב"ן)[3]:
בשנת תתקי"ב אירע מעשה שהוצא חתני אליקים יין מחבית לכלי קטן ששתה ממנו נוי יין כשר והיה הכלי נסך. ושאלני אם (היה) היין כשר. ואמרתי לו: יודע אתה אם [היה] הכלי נגוב? ואמר: הן. והיתרתיו. ויום שבת היה. לאחר אכילה ישנתי ובא אלי מורי חמי בחלום והיה קורא השותים במזרקי יין [עמוס ו'] ואני הייתי מפרש על הגוים בחלום ששותים יין נסך ואוכל[ים] בשר חזיר ובהקיצותי הבנתי כי הודיעני על היין שהוא נסך שלא היה הכלי נגוב ונסיתי ולקחתי אותו כלי עצמו והנחתיו ב' ימים ולילה אחד ולא נגב וידעתי כי לא יפה היתרתי ואסרתי את היין שבחבית והתעניתי ב' ימים וגם השותים אותו.
— ספר אבן העזר, סימן כו
מדובר בקטע זה ברבי אליקים בן יוסף כי בספר "אבן העזר רבי אליעזר בן נתן מכנה את רבי אליקים בן יוסף "מורי" (סימן י"ט), "מורי חמי" (סימן כ"ו, סימן ס"ה, סימן תתתט"ו), ו"חמי" (סימן ק"ח). מפני שרבי אליעזר בן נתן כותב בציטוט זה שחמיו נראה לו בחלום, אפטוביצר הסיק שרבי אליקים כבר לא היה חי בשנת ד'תתקי"ב.[9]
עוד ידוע שבשנת תתק"ח רבי אליעזר בן נתן היה חייב למלא את מקום רבי אליקים בן יוסף לעבודת דוכן במגנצא (ראב"ן סימן י"ט). בהתחשב בטווח השנים ד'תתק"ה-ד'תתקי"ב שבו נפטר רבי אליקים בן יוסף, אפטוביצר הסיק מכך שרבי אליקים בן יוסף "נפטר בסוף שנת תתק"ז או בתחלת תתק"ח."[9] בזמן זה, רבי אליקים בן יוסף היה כבר בעת זקנו כי כתוב "ויחר אף מורי חמי רבי אליקים ואמר 'אם חכמה אין כאן, זקנה יש כאן'".[10]
קורות חייו
לרבי אליקים בן יוסף הייתה ישיבה במגנצא[11] והיה אב בין דין.[2] כנזכר לעיל, רבי אליקים בן יוסף היה בן דורו של רבי קלונימוס בן יהודה ממגנצא, ושניהם למדו יחדיו[12]. רבי אליקים בן יוסף פעל במגנצא בוועידה אשר נערכה בעיר.[13] "כל חכמי הדור" התקבצו עם תלמידיהם בבית הכנסת במגנצא על מנת להתעסק בעניין קידושין ברמאות עקב אירוע שאירע בקולוניא. (חלק בף רפג, א; מבוא פרק ג).
רבי אליקים בן יוסף ותלמידיו התכתבו בעניינים הלכתיים עם רשב"ם, ורשב"ם ראה רבי את אליקים בן יוסף כמלומד מצטיין.[2]
כינויו ליאונטין
כתוב בספר אבן העזר[14]: "תשובות אילו השיב לי רבינו שמואל הרמתי. אל מי דמית בגודלך, יפה נוף משוש כל הארץ דור ודור צדיק יסוד עולם פטיש כל הארץ עמוד הימין, מכנף הארץ זמירותיך שמעתיך, צבי צדקותיך כהררי אל, את כרוב ממשח הסוכך, כלך כלילת יופי הנך כמורג חרוץ לדוש הרים ולטחון זה בזה, מימיך לא אכזב מים (נאמנו) [נאמנים], פיריך מתוק ועלייך לתרופה הלא אתה מורי וגאוני אדוני ורביני לבוש צדק וענוה ויראת יוצרך אוצר הרב חמדת ישראל ר' אליעזר בר נתן חתן לרבינו לייאונטין ראש שבטי ישראל הממולא רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת השם יגדל שמו ושלומו כירח יכון עולם וכסאו כשמש כגאון יוצרו יצהל וירון הקראו בצדק ומחזיק בידו לתת לאור גוים (ועניי) [ועיניים] עורות לפקח מתוך עין חוכמותיו ועימקי ערמותיו להפליא עצה להגדיל תושייה, ואני הצעיר שמואל בר מאיר לאו מן חוכמתא דאית בי מכל חייא פקד נדיבי עלי לשאל ממני דברים כי קטנו עבה ממתניי אכן ענוותו תרביני וצניעות שבו גרמה לו לנסות תלמידו לחדדו ואני גם אני אשיב לפניו על ראשון ראשון כפי מיעוט כחי ושיכלי."
חוקרים העלו כמה השערות לגבי זהות ה"ליאונטין" הזה, רוב סבורים שיש קשר בין השם הצרפתי לשם העברי "יהודה".[15] אך הוסק שמפני סיבה כלשהי נקרא רבי אליקים בן יוסף עצמו "ליאונטין".[11] אפטוביצר היה סבור ש"ליאונטין" היה שם נוסף שהרב קיבל במשך מחלה[11], אך אין להשערה זה הוכחה.[16] לפי אורבך הכתיב "ליאונטין" הוא "קרוב לוודאי" שיבוש בכתב יד לשם "אליקים".[16]
אין לבלבל "רבי ליאונטין" שהוא רבי אליקים בן יוסף עם רבו של רבינו גרשום רבי יהודה בן מאיר שנקרא גם "רבי ליאונטין".
לקריאה נוספת
- אליעזר בן נתן, ספר אבן העזר, חלק ראשון מהדורת עהרענרייך, שאמלויא 1926, מבוא פרק ג, פסקא ב.
- אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, ירושלים.
קישורים חיצוניים
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי אליקים בן יוסף", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד ריז, באתר HebrewBooks, אות תשנד
הערות שוליים
- ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 48
- ^ 2.0 2.1 2.2 אליעזר בן נתן, מבוא פרק ג, פסקא ב, ספר אבן העזר, חלק ראשון, מהדורת עהרענרייך, 1926
- ^ 3.0 3.1 3.2 אליעזר בן נתן, ספר אבן העזר, חלק ראשון, מהדורת עהרענרייך, 1926, עמ' כג, ב (= סימן כו)
- ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 5, 22
- ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 22
- ^ ראב"ן סימן יט, ספר אבן העזר חלק א טז, ב; ספר אבן העזר, חלק א, מבוא פרק ג'
- ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 48
- ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 6, 48
- ^ 9.0 9.1 אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 6
- ^ אליעזר בן נתן, ספר אבן העזר, חלק ראשון, מהדורת עהרענרייך, 1926, עמ' מט, ב (= סימן סא)
- ^ 11.0 11.1 11.2 אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 49
- ^ ראב"ן חלק א, מבוא פרק ג
- ^ אליעזר בן נתן, ספר אבן העזר, חלק שני, מהדורת עהרענרייך, 1926, עמ' רפג, א
- ^ אליעזר בן נתן, ספר אבן העזר, חלק שני, מהדורת עהרענרייך, 1926, עמ' רצ, א
- ^ אביגדור אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 48-49
- ^ 16.0 16.1 א. א. אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 174
30776118אליקים בן יוסף