רבי אליעזר יצחק פריד
| לידה |
1809 ה'תקס"ט |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1853 (בגיל 44 בערך) י"ט באלול ה'תרי"ג |
| תחומי עיסוק | רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין |
| חיבוריו | שו"ת חוט המשולש |
| בת זוג | רבקה |
| אב | רבי הלל פריד |
| אם | אסתר |
| חותנים | רבי יצחק מוולוז'ין |
רבי אליעזר יצחק פריד, (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה)[1] (ה'תקס"ט, 1809 - י"ט באלול ה'תרי"ג, 22 בספטמבר 1853) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
תולדות חייו
נולד לרבי הלל פריד מגרודנא ולאסתר, בתו של רבי חיים מוולוז'ין. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' חיים בוולוז'ין. נלקח על ידי דודו, רבי יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו הבכורה רבקה. לאחר שאביו רבי הלל עבר לשמש ברבנות בגרודנא, התמנה למשרת משנה ראש הישיבה בוולוז'ין לצד חמיו רבי יצחק. בכתב סמיכה שכתב לו אביו בשנת תקפ"ח (1828) נכתב כי הוא מוסר ”מידי יום שעורים תמידים כסדרם בי מתיבתא קדישא דק' וואלאזין”[2] והוא אך בן תשע-עשרה שנה.
סמוך לפטירת חותנו בשנת תר"ט (1849), התמנה ר' אליעזר יצחק לרבה של וולוז'ין ומיד לאחר מכן התמנה על ידי פרנסי הישיבה ”להקים את שם כבוד אבותיו היקרים נוחם עדן על בית אולפנא דידהו... לעורר לב בתלמידים להתלמד מתורתו”.[3] בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין, טבע רבי אליעזר יצחק סיומת מיוחדת לצד חתימתו: 'מתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים פה וואלאזין'. רבי אליעזר יצחק היה ידוע כאיש חולי, ולאחר עשר שנים בהם עמד בראשות הישיבה והרבנות, נפטר ביום י"ט באלול תרי"ג, בהיותו בן ארבעים וארבע.
גיסו הנצי"ב רואה בו אחד משלושת עמודי התווך של ישיבת וולוז'ין:
זכות אבותי הצדיקים הביאני/ אל בית התלמוד הגדול בית מלוני/ מקור ששוני/ בה כל מעייני/ היא ד' אמות של הלכה אשר נוסדה/ לתורה ולתעודה/ על ידי הגאון הגדול אביר הרועים עין העדה אדמו"ר וחו"ז מ' חיים זצ"ל בוולאזין, ואחריו קם לעודדה/ בנו חותני אדמו"ר הגאון פאר ישראל מוהרי"צ זצ"ל, ואחריו תמך הודה/ מר גיסי הגאון חריף ובקי מ' אליעזר יצחק צ"ל, היא הבאר חפרוה שרי האלוקים ושרי התורה.
— העמק שאלה, קדמת העמק
עזבונו התורני
בנו ר' חיים הלל פריד כותב אודות אביו את הדברים הבאים:
הן מר אבא הגאון וצדיק ז"ל אשר עוצם שקידתו ידוע ומפורסם לכל, ובימי אבלו על אביו הגאון וצדיק ז"ל [= ר' הלל] כל תלתין יומין הוה מהדיר ליה לתלמודא דכולא ש"ס, וכל גאוני זמננו נשאו ונתנו עמו בשאלות שונות עוד בימי נעוריו לרגל גודל החריפות והבקיאות אשר הראה בעת העריך [!] השיעור בהישיבה הק'... ואף כי מצב בריאותו היה ברע מאד ובחלישות נוראה בכל זאת מגודל אהבתו וחשקו אל התורה... אזר חיל להטיף אמריו בהישיבה שתי פעמים בשבוע... כן השיב תמיד לשואליו דבר הנוגע להלכה נחוצה, אך מגודל חלישותו לא היה בכחו לרשום ולכתוב הכל, והרבה מחידושיו נשארו תחת ידי תלמידיו אשר יצקו מים על ידיו.
— הקדמת חוט המשולש
במאסף שו"ת חוט המשולש, נדפסו ממנו חמישים ושמונה תשובות בהלכה ושמונה חידושי סוגיות. השאלות עוסקות בין היתר בהיתר עגונות. דרשה אחת לחג השבועות, נדפסה ב'פתיחה' לחוט המשולש, ובהקדמה לספר מציין בנו ”כי עוד ספונים תחת ידי חידושי תורה מא"א הגאון ז"ל, בדרושים נפלאים על התורה אשר דרש בשבתות ובחגים ובימים נוראים והספדים ומהם על גפ"ת”.
חיבוריו
- שו"ת 'חוט המשולש', ווילנא תרמ"ב, 1882.
צאצאיו
ר' אליעזר יצחק הותיר אחריו בן יחיד, ר' חיים הלל פריד, ושתי בנות: שולמית ברכה ריינה אשת ר' מאיר נח לוין רבה של וולוז'ין, ובת שנישאה לר' אברהם דב, אב"ד איהומן.
תלמידיו
- ר' מנחם נחום קפלן מהורודנא.
- ר' אריה ליב ילין מבילסק.
- ר' אליהו חיים מייזל מלודז'.
- ר' שמואל מוהליבר מביאליסטוק.
- ר' אברהם אליהו הרכבי.
| תקופת חייו של רבי אליעזר יצחק פריד על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- משה צינוביץ, עץ חיים - ספר ראשון, תל אביב תשל"ב, עמ' 209-218.
קישורים חיצוניים
- השושלת הוולוז'ינית
- דוד הלחמי, רבי אליעזר יצחק ברבי הלל פריד מוולוז'ין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ זכרונות קוֹטיק – פרק רביעי
- ^ מיכל רבינוביץ, תעודות לתולדות הישיבה בוולוז'ין, קבץ על יד, ירושלים תשי"א, ספר ה' (ט"ו), עמ' רכב
- ^ רבינוביץ, שם,עמ' רכד