אליזבת תומפסון

אליזבת סאוסרדן תומפסון, ליידי באטלר (באנגלית: Elizabeth Southerden Thompson;‏ 3 בנובמבר 1846 – 2 באוקטובר 1933) הייתה ציירת בריטית, והתמחתה בציור סצינות ממערכות צבאיות וקרבות בריטיים, כולל מלחמת קרים וקרב ווטרלו. היא כתבה על ציוריה הצבאיים באוטוביוגרפיה שפרסמה בשנת 1922: "מעולם לא ציירתי לתפארת המלחמה, אלא כדי להציג את הפאתוס והגבורה שלה." היא נישאה לסגן אלוף סר ויליאם באטלר, והפכה לליידי באטלר.

ביוגרפיה

תחילת חייה

באטלר נולדה בוילה קלרמונט בלוזאן שבשווייץ, והייתה בתם של תומאס ג'יימס תומפסון (1812–1881) ואשתו השנייה כריסטיאנה וולר (1825–1910). אחותה הייתה הסופרת והמשוררת המפורסמת אליס מיינל. כשגדלה באיטליה, אליזבת החלה לקבל הדרכת באומנות בשנת 1862. בשנת 1866 נסעה ללונדון ונכנסה לבית הספר המלכותי לנשים בדרום קניזנגטון. היא הפכה לקתולית יחד עם שאר בני המשפחה לאחר שעברו לפירנצה בשנת 1869. בזמן שהייתה בפירנצה, למדה אצל האמן ג'וזפה בלוצ'י (1827–1882).

קריירה אומנותית

אליזבת תומפסון, סקוטלנד לנצח - חיל הפרשים הסקוטים בקרב ווטרלו.

בתחילה התרכזה באטלר בנושאים דתיים, אך בזמן נסיעתה לפריז בשנת 1870 היא נחשפה לסצנות קרב של ז'אן לואי ארנסט מייסייה ואדואר פרטלה, והעבירה את המיקוד שלה לציורי מלחמה. בשנת 1873, ציירה סצנת קרב ממלחמת צרפת-פרוסיה המתארת את סבלם וגבורתם של החיילים. ציור זה היה הגשתה הראשונה לאקדמיה המלכותית. ציורו נוסף של באטלר המתאר שורה של חיילים שחוקים, הוצג בשנת 1874 בתערוכת הקיץ של האקדמיה המלכותית והפך לפופולרי כל כך עד שהיה צריך להציב שוטר ליד הציור על מנת להסדיר את ההמונים שהגיעו לראות אותו. באטלר כתבה כי לאחר פתיחת תערוכת הקיץ היא מצאה את עצמה מפורסמת.

תהילתה גדלה ככל שהציורים נדדו באירופה, מלווים בתצלומים שלה. היא קיבלה תשומת לב רבה מכיוון שאנשים גילו שהיא אישה צעירה, דבר שבדרך כלל לא אפיין ציירי סצינות קרב. הפרסום שלה צמח בתקופה שבה הייתה גאות של גאווה ויקטוריאנית לאימפריה הבריטית ההולכת וגדלה. בעוד הנושאים של ליידי באטלר שיקפו רומנטיקה אימפריאלית, ציוריה בדרך כלל היו ריאליסטיים והציגו היבטים כמו בלבול, בוץ ותשישות בשדות הקרב. עבודותיה נוטות להתמקד בכוחות הבריטים בזמן הקרב, או זמן קצר לאחריו אך תוך הימנעות מסצינות של קרבות פנים אל פנים.

אליזבת תומפסון, החזרה ממלחמת קרים

לאחר נישואיה בשנת 1877 לסר ויליאם פרנסיס באטלר (1838–1910), קצין מכובד של הצבא הבריטי, מטיפררי שבאירלנד, נסעה אליזבת באטלר עם בעלה במרחבי האימפריה וגידלה את ששת ילדיהם. במהלך תקופה זו הושפעה ליידי באטלר מאמונתו של בעלה האירי כי האימפריאליזם הקולוניאליסטי של הממלכה המאוחדת וכוחות אירופים אחרים עשויים לא להיות לטובת הילידים בארצות הקולוניאליות.

עם זאת היא המשיכה לצייר סצנות המציגות את גבורת החייל הבריטי הרגיל. באטלר יצרה גם איורים בשחור לבן, כולל איור ספרי השירים של אחותה, אליס מיינל, ויצירותיה של תאקריי. היא הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות ובניין האישה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.

אחרית ימיה

עם פרישת בעלה מהצבא, היא עברה איתו לאירלנד, שם התגוררו בטירת באנשה, מחוז טיפררי. היא הציגה תמונות באקדמיה המלכותית משנת 1892. בין הציורים שציירה הייתה קבוצה של ציורי צבעי מים שציירה בזמן שנסעה עם בעלה בארץ ישראל (ראו בגלריה למטה). במהלך מלחמת האזרחים האירית הציורים הועברו לביתה בטירת גורמנסטון למשמרת, אך כמעט כולם נהרסו אחר כך על ידי הפצצות גרמניות בלונדון במהלך מלחמת העולם השנייה.

ליידי באטלר התאלמנה בשנת 1910, אך המשיכה להתגורר בבאנשה עד שנת 1922, אז העברה לגור עם הצעירה מבין ששת ילדיה, איילין גורמנסטון, בטירת גורמנסטון, מחוז הית.

היא נפטרה שם זמן קצר לפני יום הולדתה ה -87 ונקברה בבית הקברות הסמוך סטמולן.

ציורי באטלר נכללו בתערוכת נשים 2018 בפריז.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליזבת תומפסון בוויקישיתוף

• כתבי אליזבת תומפסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אליזבת תומפסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35695778אליזבת תומפסון