אלגוריתם ויטרבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלגוריתם ויטרביאנגלית: Viterbi Algorithm), אלגוריתם תכנון דינמי למציאת רצף המצבים החבויים הסביר ביותר, שתוצאתו היא רצף תצפיות נתון. בין שימושיו הנפוצים - מציאת רצף המצבים בהנחת מודל מרקוב חבוי, פיענוח קודי קונבולוציה ועוד רבים. תחת זאת, משמש באופן תדיר במערכות תקשורת, כגון IEEE 802.11.

יתרונו הבולט של האלגוריתם הוא הורדת סיבוכיות המציאה של הרצף הסביר ביותר - מהמימוש הנאיבי (בעל סיבוכיות מעריכית בגודל הרצף) למימוש היעיל של האלגוריתם (בעל סיבוכיות ליניארית בגודל הרצף).

היסטוריה

האלגוריתם פותח לראשונה על ידי אנדרו ויטרבי בשנת 1967 לטובת פיענוח קוד קונבולוציה מעל ערוץ תקשורת רועש. הוא פותח באופן בלתי-תלוי על ידי מספר גורמים אחרים.

פסאודו-קוד

אלגוריתם ויטרבי מקבל כקלט רצף תצפיות , ומטרתו להוציא את רצף המצבים הסביר ביותר בהינתן התצפיות . בהקשר זה, הוא אורך הרצף (תצפיות ומצבים), הוא גודל מרחב התצפיות ו- הוא גודל מרחב המצבים.

במהלך פעולתו, האלגוריתם משתמש בשתי טבלאות בגודל :

  • טבלה , שבה האיבר מכיל את ההסתברות של הנתיב (רצף) הכי סביר עד כה: .
  • טבלה שבה האיבר מכיל את של המסלול הסביר ביותר עד כה.

האלגוריתם ממלא את הטבלאות לפי סדר עולה של , ולפי הנוסחאות הרקורסיביות:

כאשר ו- מוגדרים מטה.

קלט
  • מרחב התצפיות
  • מרחב המצבים
  • ההסתברויות ההתחלתיות , כך ש- היא ההסתברות ש-
  • רצף תצפיות כך ש- אם התצפית בזמן היא
  • מטריצת המעברים ממימד כך ש- היא הסתברות המעבר ממצב למצב
  • מטריצת הפלטים ממימד כך ש- הוא ההסתברות לתצפית בהינתן שהמצב הוא
פלט
  • רצף המצבים הסביר ביותר
 function VITERBI
     for each state  do
         
         
     end for
     for each observation  do
         for each state  do
             
             
         end for
     end for
     
     
     for   do
         
         
     end for
     return 
 end function

סיבוכיות האלגוריתם היא .


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלגוריתם ויטרבי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22388025אלגוריתם ויטרבי