רונן איציק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף איציק רונן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רונן איציק
Itsik Ronen.jpg
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה

אלוף-משנהאלוף-משנה

פעולות ומבצעים

מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה

מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן

רונן איציק הוא חוקר ומרצה במדעי המדינה, בעברו שירת כקצין צה"ל בסדיר ובמילואים בדרגת אלוף-משנה. שימש מפקד חטיבת הראל[1].

ביוגרפיה

איציק עשה את שירותו הצבאי בחיל השריון. כקצין בגדוד 82 של חטיבה 7. שימש כמפקד מחלקה, כמפקד פלוגה, אותה הוביל בלחימה בדרום לבנון[2], כקצין מבצעים וכסגן מפקד הגדוד. בסמוך לסיום מבצע ״חומת מגן״ קיבל את הפיקוד על גדוד 77 בחטיבה 7 ובמלחמת לבנון השנייה שימש סגן מפקד החטיבה.[3] לאחר מכן שימש קצין אג"ם בעוצבת אדום. בשנים 2008 עד 2012 פיקד על חטיבת הראל, חטיבת שריון במילואים. בתקופתו זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים, וכן בפרס ראש אט"ל.[4] במקביל שימש מפקד צוות ומדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בתקופה זו עסק לעומק בהיבטי פיקוד ושליטה בשדה הקרב היבשתי.

בתפקידו האחרון בשירות הקבע שימש ראש מטה אוגדה בפיקוד הצפון, ובמהלך מבצע "צוק איתן" שירת במילואים במסגרת חטיבה 7.

לאחר שחרורו היה עמית מחקר במרכז למורשת מנחם בגין, וכן עבד כמרצה למקצועות הניהול, ומורה לאזרחות והיסטוריה בבית-ספר תיכון. רונן בוגר תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מהמכללה למינהל. כמו כן הוא דוקטורנט בבית הספר למדעי-המדינה של אוניברסיטת חיפה.

איציק קיים מחקר על המערכת היחסים שבין צה"ל והחברה הישראלית, במסגרת זו ביצע מחקר (תיזה) על שירות המילואים בעידן הפוסט-מודרני, ועבודת הדוקטורט מתמקדת בהשפעת שירות החובה על תפיסתו החברתית-תרבותית של הפרט.

ממצאים ראשוניים של המחקר מצביעים על כך, ששירות החובה בצה"ל מחזק את הפלורליזם בקרב מסיימי השירות בהשוואה לתלמידי התיכון. לפיכך השירות מעצים ערכים משמעותיים לחברה במדינה דמוקרטית, במרכזם סובלנות וקבלת האחר, לצד הסכמיות וקבלת כללי המשחק הדמוקרטיים.

איציק כותב טורי דעה באתרים שונים, וכן משמש כיום יושב-ראש המערכת של ביטאון חיל-השריון. במהלך שנת 2017 יצא לאור ספרו "האדם שבטנק", רב-מכר[דרוש מקור] העוסק במסלול השירות בחיל-השריון בעידן המלחמה בטרור[5].

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0