אינטונציה (מוזיקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
במוזיקה, אינטונציה היא מונח בעל שני מובנים. המובן הנפוץ באופן מובהק מציין את רמת הדיוק בגובהו של צליל מוזיקלי (המכונה לפעמים רמת הניקיון המוזיקלי). המובן השני מתאר צורה מוזיקלית עתיקה.
דיוק גובה הצליל
אינטונציה גרועה היא מה שמכונה בלשון הדיוטות "זיוף". המונח מתייחס לשני סוגי מיומנות מוזיקלית:
- בדרך כלל מתייחס המונח אינטונציה למיומנות הדיוק בהפקת הצליל על ידי נגן או זמר בזמן הביצוע המוזיקלי. בעיקר הנגינה בכלי מיתר (להוציא כלי מקלדת) דורשת מיומנות רבה כדי להשיג אינטונציה טובה, אך גם זמרים חייבים לפתח את מיומנותם כדי לשיר באינטונציה טובה במשך שנות אימונים רבות, ובדומה להם גם נגני טרומבון - כל אלה אינם מוגבלים בהפקת הצליל לחלוקת האוקטבה לשנים עשר חצאי-טונים, אלא מסוגלים להפיק גם כל צליל ביניים, ולכן רכישת המיומנות לקלוע לגובה הצליל המדויק בעת הנגינה או השירה דורשת אימון רב.
- האינטונציה של תזמורת תלויה גם ברמת הדיוק בהתכווננותם של הכלים השונים אלה לאלה לפני הנגינה.
- האינטונציה של מקהלה תלויה באינטונציה של כל אחד מזמרי המקהלה. חלק נכבד מעבודת ההכנה המוזיקלית של מנצח המקהלה כרוך בשיפור רמת האינטונציה של המקהלה.
- המונח אינטונציה מתאר גם את רמת הדיוק בגובה הצלילים שהושגה בעת בנייתו של כלי מוזיקלי וכיוונונו על ידי בונה הכלי. למשל השגת אינטונציה טובה של פסנתר דורשת מיומנות גבוהה ועמל רב בעת בנייתו.
מעבר לעובדה שבדרך כלל אנו מעדיפים לשמוע נגינה שאינה "מזייפת", חשובה אינטונציה טובה בנגינה או שירה באנסמבל ליצירת ההרמוניות הרצויות שבתורן משרות הלך רוח מסוים ובהולכת קולות מאפשרות למנגינות ל"התקדם" בעצמאות או באחדות.
מונח צורני
במאה ה-16, היה קיים פרק אינסטרומנטלי חופשי (בדומה לפרלוד), בדרך כלל לאורגן, הבא כהקדמה ליצירה קולית דתית.
