אינברקרגיל

אינברקרגיל
Invercargill
	אינברקרגיל
	אינברקרגיל
מדינה	ניו זילנד
חבל ארץ	סאות'לנד
ראש העיר	טים שאדבולט
תאריך ייסוד	1853
שטח	491 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	53,700 (2014)
‑ צפיפות	110 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	46°24′47″S 168°20′51″E / 46.41306°S 168.34750°E
אזור זמן	UTC +12
	http://www.icc.govt.nz/
	(למפת ניו זילנד רגילה) אוקלנד ולינגטון גיזברן טאורנגה דנידין ואנקה קווינסטאון כרייסטצ'רץ' ים טסמן אינברקרגיל

אינברקרגיל (אנגלית: Invercargill, מאורית: Waihōpai) היא העיר הדרומית והמערבית ביותר בניו זילנד, ואחת הערים הדרומיות ביותר בעולם. נכון לשנת 2014 אוכלוסיית העיר מונה 53,700 תושבים. אינברקרגיל היא האזור המסחרי הראשי של חבל סאות'לנד, באי הדרומי של ניו זילנד. מקומה של העיר הוא בתוך אזור חקלאי פורה, הגובל בשמורות טבע יבשתיות וימיות, ביניהן הפארק הלאומי פיורדלנד המכסה את פינתו הדרומית-מערבית של האי הדרומי, ואזור החוף של הקייטלינס.

רחובות רבים בעיר, במיוחד במרכז העסקים העירוני, נקראים על שמם של נהרות בסקוטלנד.

היסטוריה

האדמות אשר עליהן בהמשך נבנתה אינברקרגיל נקנו בשנת 1853 על ידי וולטר מאנטל מתושבים מאורים מקומיים. האזור באותה עת נחשב חלק מחבל אוטאגו ויועד להתיישבות על ידי תנועה של הכנסייה הפרסביטריאנית הסקוטית. ב-1856 נפלה החלטה להקים נמל ימי בבלאף, דרומית לאינברקרגיל. באותה עת נקבע גם השם של העיר - Inver מהמילה הגאלית סקוטית Inbhir שמשמעה "שפך הנהר", ו- Cargill לכבוד הקפטן ויליאם קרגיל, שהיה הנציב של חבל אוטאגו.

אוכלוסיית האזור גדלה משמעותית בתקופת בהלת הזהב באוטאגו בשנות ה-60 של המאה ה-19, אך בהמשך המאה חוותה ירידה הדרגתית עקב מצב כלכלי קשה שנבע מחוסר היכולת לנהל משקים חקלאיים קטנים ותנועת הגירה צפונה, לעבר מרכזי אוכלוסייה גדולים יותר. בשנות ה-80 של המאה ה-19 החלה התפתחות של יצוא חקלאי שהתבסס על חמאה וגבינה מה שעודד את התפתחות ענף הרפתנות באזור.

בדצמבר 1905, בעקבות הצבעה שנערכה, נאסרה מכירת אלכוהול בתחומי העיר. האיסור היה בתוקף 40 שנה, עד שבוטל בלחץ תושבים שחזרו לעיר לאחר שלחמו בחזית מלחמת העולם השנייה.

בשנים האחרונות אינברקרגיל עלתה לכותרות בניו זילנד עם היבחרו של טים שאדבולט לראשות העיר. שאדבולט מוכר בניו זילנד כדמות צבעונית וכיהן קודם לכן כראש עיר בפרברי אוקלנד.

חינוך

מוסד ההשכלה הגבוהה הראשי בעיר הוא המכון הדרומי לטכנולוגיה. ייחודו הוא בכך שהיה הראשון במדינה שהנהיג פטור משכר לימוד לאזרחי ניו זילנד ותושבי הקבע שלה, שנדרשו לשלם רק על חומרי הלימוד. המכון תרם גם להצערת העיר, בתקופה שבה חוותה פיחות קבוע באוכלוסייה.

כלכלה

הענף הכלכלי הראשי בעיר היא תעשיית יצור החלב, הגבינה והחמאה. ענף זה התפתח במיוחד במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000 עקב ביקוש גובר למוצרי חלב מניו זילנד. תחום משמעותי נוסף בכלכלה של העיר הוא התיירות. מיקומה של העיר על דרך הנוף הדרומית (Southern Scenic Route) הופכת אותה לנקודת יציאה נוחה לסיורים לאי סטיוארט, קווינסטאון, הפארק הלאומי פיורדלנד ואחרים.

תחבורה

אינברקרגיל יושבת על צומת דרכים בין הכביש הארצי מס' 1 אשר חוצה מצפון לדרום את שני האיים הראשיים של ניו זילנד, לבין הכביש הארצי מס' 6 שעובר לאורך החוף המערבי של האי הדרומי.

שדה התעופה של אינברקרגיל משרת את העיר וממנו מופעלות מספר טיסות ביום לקרייסטצ'רץ', ולינגטון וגם לאי סטיוארט.

אינברקרגיל היא הקצה הדרומי של קו הרכבת הדרומי הראשי, אשר מחבר בינה לבין קרייסטצ'רץ', דרך דנידין. העיר הייתה בין הראשונות בניו זילנד שזכתה לשירות רכבתי, אך כיום משמש הקו בלעדית לרכבות משא, כשרכבות נוסעים מגיעות לעיר באירועים מיוחדים בלבד. עד שנת 2002, בה בוטל שירות רכבות הנוסעים לעיר, נחשבה תחנת הרכבת של אינברקרגיל לתחנה הדרומית ביותר בעולם הזוכה לשירות סדיר.