איירין ליבליך
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. איירין ליבליך (באנגלית: Irene Lieblich; 20 באפריל 1923 – 28 בדצמבר 2008) הייתה אמנית יהודיה ממוצא פולני וניצולת שואה. היא ידועה באיור ספריו של זוכה פרס נובל יצחק בשביס-זינגר ובציוריה המדגישים את החיים והתרבות היהודית. היא בת דודה רחוקה של הסופר היידישאי והמחזאי י"ל פרץ.
ביוגרפיה
אירן וכטר נולדה ב-20 באפריל, בערב השני של חג פסח, בשנת 1923[1] בזמושץ', פולין. היא הייתה בתם של ליאון וחנה (לבית ברונדוויין) וכטר. אביה היה רופא. אחיה היחיד, אח צעיר בשם נתן, נרצח בגיל 13 במהלך השואה. איירין הייתה ניצולת השואה.
כשנשאלה על חוויותיה כניצולת שואה, אמרה ליבליך:
אני לא מדברת על החוויות שלי בתקופת השואה. אני לא מתעכבת על הרגעים האלה. מה שעלינו לזכור זה את הנשמות היהודיות שלא שרדו וזה מה שאני מנסה לעשות - ללכוד אותן כדי להחזיר את רוחן. יש להן הרבה מה לספר לנו ולהראות לנו על חייהם. אולי לצד היותי אמנית, אני עכשיו גם היסטוריונית.
חיים אישיים
היא ויעקב ליבליך נישאו ב-1946 והיגרו ממערב גרמניה לשיקגו, עם בנם נתן ב-1952. הבת מלי נולדה בשיקגו, ב-1953.
יצירתה
בין השנים 1955–1980 התגוררה המשפחה בברוקלין, ניו יורק, שם כתבה איירין שירה שפורסמה בכתבי עת יהודיים, בעיקר בעיתון בשפת היידיש הפורוורד, מאמצע שנות ה-60 עד סוף שנות ה-70. ב-1971, בגיל 48, החלה איירין לצייר. היא נרשמה לשיעורי אמנות שהתקיימו במוזיאון ברוקלין לאמנות, שם המדריכים התרשמו מהיכולות הטבעיות שלה. בעידוד הפרופסורים שלה, איירין החלה להציג את עבודותיה באזור ניו יורק. היא זכתה בפרס הראשון על ציור בפסטיבל האמנות של הפרבנד בניו יורק ב-1972, שנה בלבד לאחר שהחלה לצייר.
במהלך השנים 1973–1974, יצירתה נותרה בתערוכה בגלריית Artists Equity בניו יורק, שם ראה אותה הסופר הידוע וחתן פרס נובל לעתיד, יצחק בשביס זינגר. זינגר התעקש שהמו"לים שלו ישכרו את ליבליך כדי לאייר את ספריו לילדים, ביניהם "סיפור על שלוש משאלות ",[2] ו-"גבורת האור". בשנת 1980 היא עברה למיאמי ביץ', פלורידה, שם המשיכה לאייר ולצייר. בשנת 1995, עבודותיה הוצגו בתערוכה שכותרתה זכרונות חיים במלון הילטון פונטנבלו, מיאמי ביץ', שהתקיימה במקביל לכינוס העולמי הרשמי האחרון של ניצולי השואה .
יצירותיה של ליבליך הוצגו בגלריה של המרכז לספרי יידיש באמהרסט, מסצ'וסטס כחלק מתערוכה משנת 2004 לציון מאה שנה להולדתו של בשביס זינגר. המוזיאון בראשון לציון שיחזר את ציורה של ליבליך "עולמו של יצחק בשביס זינגר" על הכרזה, שהוציא לרגל טקס שנערך ב-1 ביוני 2003. תערוכה משנת 2010 שהתקיימה בהיברו יוניון קולג', ניו יורק, הציגה את עבודתה על הכריכה הקדמית של הקטלוג.
ריצ'רד מקבי כתב על אחד האיורים של ליבליך המתאר פרטיזנים יהודים במלחמת העולם השנייה החוגגים את חג החנוכה ביער מלא שלג בעוד חלקם שומרים, "החיבור הפשוט מגלה אט אט קודם אדיקות אמיצה, אחר כך שובבות ילדותית ולבסוף את הרצינות הקטלנית של השומרים. אמונה יהודית בשיא כוחה." [3]
קשריה עם יצחק בשביס זינגר
על זינגר, ליבליך אמרה פעם: "אוצר המילים שלי מוגבל מכדי לתאר את הגאונות של מר זינגר". [4] ליבליך וזינגר נהנו מיחסים מועילים הדדיים, שכן אמנותה של ליבליך האירה את רוח זיכרונותיו של זינגר בחיי השטעטל ובערכים יהודיים מסורתיים. זינגר וליבליך נפגשו לראשונה בגלריה Artists Equity בברודוויי ב-1973, שם הוצגו יצירותיה.
ליבליך נזכרה שראתה גבר כפוף שהציץ בציוריה והעיר שהוא מזהה את הבתים בהם, בטוח שהם מתארים את השטעטל שלו. ואכן, הציור המדובר שיחזר שורת בתים בבילגוריי, הכפר בפולין שבו גדל זינגר. המפגש הזה גרם לזינגר לבקש מליבליך לאייר את אחד מספרי הילדים שלו, "סיפור על שלוש משאלות" . [5]
תערוכות ופרסים
- 1974-1973: הוצגה ב-Artists Equity, ניו יורק, שם נתקל יצחק בשביס זינגר בעבודותיה.
- 1995: תערוכת זכרונות חיים במלון הילטון פונטנבלו, מיאמי ביץ', בשילוב עם הכינוס העולמי הרשמי האחרון של ניצולי השואה.
- 2004: המרכז הלאומי לספרי יידיש באמהרסט, מסצ'וסטס, שהציגה 20 מאיוריה של ליבליך לרגל חגיגות 100 שנה להולדתו של בשביס זינגר.
- 2009: תערוכה היברו יוניון קולג' בניו יורק
- 2010: תערוכה במרכז התרבות סקריבול בלוס אנג'לס, קליפורניה.
- 2011: תערוכה במוזיאון אריק קרל לאמנות ספרי תמונות, אמהרסט, מסצ'וסטס.
הערות שוליים
- ^ Holocaust Survivors and Victims Database, USHMN.org; retrieved April 16, 2017.
- ^ Isaac Bashevis Singer (1 במרץ 1976). A Tale of Three Wishes. Farrar, Straus and Giroux. ISBN 978-0-374-37370-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Life's Door: Growth and Healing in the face of Life Threatening Illness". Thejewishpress.com. אורכב מ-המקור ב-2016-12-22. נבדק ב-2016-12-21.
- ^ Jewish Journal, February 28, 1985.
- ^ Flatbush Life, March 26, 1979.
