איידס בברזיל

ברזיל היא, כנראה, הדוגמה הבולטת ביותר למדינה מתפתחת שכנגד הערכות ותחזיות מצליחה לבלום את התפשטות האיידס וזאת הודות לתוכנית הפעולה הלאומית הייחודית שהיא הפעילה.

היסטוריה

בהיסטוריה המוקדמת של האיידס בברזיל, נגיף ה-HIV היה נפוץ בעיקר בערים הגדולות הממוקמות בדרום מזרח המדינה סאו פאולו וריו דה ז'ניירו ולאחר מכן התפשט באופן הדרגתי לערים המרכזיות בשאר חלקי המדינה. בחלקה הצפוני של ברזיל המחלה התפשטה לאורך דרכי האמזונאס על ידי כורי זהב עניים שנשאו עימם את הנגיף. המקרה הראשון של איידס בברזיל דווח ב-1985.
תחילה הממשל נהג לייחס את המחלה לגברים על בסיס העובדה שב-1985 על כל 24 דיווחים של מקרי הדבקות אצל גברים, דווח מקרה אחד אצל הנשים. לאורך השנים התמונה השתנתה וב-1997 היחס היה שני מקרים אצל הגברים מול מקרה אחד אצל הנשים.

התוכנית הלאומית לטיפול באיידס

בסיס התוכנית של משרד הבריאות הברזילאי הוא להתייחס בשוויון לכלל האזרחים ולהעניק להם טיפול רפואי הולם וללא כל עלות. ב-1991 התרופה היחידה שהייתה קיימת לעיכוב התפתחות הנגיף חולקה לאלפי נשאים בברזיל. בשנת 1996 שולבה תרופה חדשה מסוג RNA (Antiretroviral) בה נעשה שימוש גם בארצות מתקדמות, לבלימת ההתפתחות של נגיף ה-HIV בגוף האדם. באותה שנה מספר מקבלי הטיפול גדל ליותר מ-135,000 נשאים. הרוב המוחלט מבין המטופלים היו אזרחים עניים אשר לא היה ביכולתם לממן טיפולים יקרים מסוג זה, וללא הטיפול לא היו שורדים.
בשנת 2001 משרד הבריאות הברזילאי השקיע סכום של 232 מיליון דולר על מנת לממן לנשאים את הטיפול התרופתי ב-RNA. ההגיון מאחורי התוכנית היה, בעצם, צעד חסכוני ויעיל. נשאים שנשארים "בריאים", כלומר שהמחלה עדיין לא התפרצה אצלם, נשארים בגדר של אזרחים פרודוקטיביים ובכך חוסכים עלויות גבוהות של טיפול בבית חולים.
החל משנת 1996 רשמה רשת בתי החולים הציבורית בברזיל ירידה של כ-80 אחוז בצורך כניסה של חולי איידס לבתי החולים. משרד הבריאות הברזילאי העריך כי בתקופה שבין 1997 ל-2001 נחסכו כביליון דולר כאשר נמנעו כ-358,000 ביקורים ואשפוזים הקשורים לאיידס.

בנוסף לצמצום הכניסות לבתי החולים ישנם היבטים סוציאליים נוספים בשיטת הטיפול שגורמים לחסכון בעלויות. למשל, נכון ל-2002 מספר מקרי המוות מאיידס ירד בכ-50 אחוז משנת 1996. בשל נתון זה יש פחות הוצאות סוציאליות מאחר שהמשפחות לא מתפוררות כתוצאה ממחלה של אחד מבניה או כאשר ילדים אינם מתייתמים בגיל צעיר מהוריהם ונגררים לאלימות ופשיעה ברחובות.

גורם נוסף וחשוב להצלחה של התוכנית הברזילאית היה שימוש באסטרטגיה של הורדת מחירי התרופות על ידי השקעה ביצור מקומי של תרופות, ובו בזמן ניהול משא ומתן עיקש על הורדת מחירים עם חברות התרופות הבינלאומיות שמחזיקות בפטנט. בזמן שבמדינות מפותחות מחיר התרופות לשנה בממוצע הוא מעל 10 אלף דולר למטופל, נכון ל-2002 ברזיל הורידה את מחיר התרופות ל-2,273 דולר למטופל והמחיר עוד נמצא במגמת ירידה. ברזיל היא כנראה הדוגמה הבולטת ביותר בעולם, למדינה מתפתחת המצליחה להשקיע מאמצים בשיתוף עם ארגונים חברתיים, על מנת לעמוד מול תאגידי התרופות בדרישה להוזלה משמעותית בעלויות.

בכל הקשור למניעה מוקדמת של ההדבקות באיידס, מפעילה ברזיל קמפיינים נרחבים במטרה להעלות את רמת המודעות בקרב האזרחים.

המצב כיום

נכון לסוף שנת 2007 כ-0.6 אחוז מאוכלוסייה הבוגרת (גלאים 14-49) הם נשאי HIV - כמחצית ממה שניבאו מומחים בשנות ה-90. ילדים ונערים ברזילאים עניים שמהווים אחוז גבוה מהחולים באיידס, חיים במעיין פרדוקס של עוני מול עושר בכל הנוגע לתופעת האיידס. אותם "ילדי הרחוב" סובלים מהזנחה קבועה של הממסד, אולם ברגע שהם זוהו כנשאי הנגיף, הם זוכים לתמיכה סוציאלית רחבה שדואגת להם ומבטיחה כי יקבלו טיפול זהה לזה שמקבלים כלל העשירים בברזיל ובשאר מדינות מפותחות בעולם.

מקורות

• Abadia-Barrero, C.E. (2004): “Happy children with Aids: the paradox of a healthy National program in an unequal and exclusionary”. in: Unhealthy Health Policy- A Critical Anthropological Examination”, Calif: Altamira Press.
• Shawn C. Smallman, The AIDS pandemic in Latin America. Chapel Hill: University of North Carolina Press, 2007.
• Ministry of Health of Brazil- Department of DTS and AIDS. http://www.aids.gov.br

קישורים חיצוניים

• מפת שיעור התחלואה העולמי של UNAID
• מצגת טיפול ומניעה של משרד הבריאות הברזילאי
• מאמר מאת- Jessica A.J. Rich
• הספר- "Unhealthy Health Policy "
• הספר- "AIDS pandemic in Latin America"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29770474איידס בברזיל