איידס באפריקה שמדרום לסהרה
מחלת האיידס נפוצה באפריקה שמדרום לסהרה ("אפריקה השחורה") פי שישה יותר מאשר בשאר אזורי העולם[דרוש מקור], ולדבר יש השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. בשנת 2005 מנו חולי האיידס באפריקה שמדרום לסהרה כ-63% מכלל חולי האיידס בעולם[דרוש מקור]. בשנת 2000, למעלה מ-30% מהתושבים בזימבבווה, בוטסואנה וסווזילנד, נשאו את המחלה[1].
איידס
ערך מורחב – איידס
איידס (AIDS; ראשי תיבות באנגלית: Acquired Immune Deficiency Syndrome, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש) היא מחלה כרונית וחשוכת המרפא של מערכת החיסון שמקצרת באופן משמעותי את תוחלת החיים. המחלה מפריעה לגוף להתגונן ממחלות וגידולים. האיידס נתגלתה במדינות המערב בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, אחרי שהפכה למגפה עולמית. סוברים כי מקורה של המחלה הוא באפריקה שמדרום לסהרה, שם היא הופצה בלא מפריע עד שהתגלתה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שלמעלה מ-25 מיליון בני אדם מתו עד סוף 2006 מהמחלה.
כיום, מחלת האיידס היא אחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר בעולם.
אפידמיולוגיה
איידס מהווה גורם תמותה משמעותי בקרב צעירים ומבוגרים מאפריקה. בדומה לרוב מדינות העולם השלישי.
פרופסור מקס אסקס, מחוקרי האיידס הגדולים בעולם, מצא כי אחד מכל 5-10 מבוגרים באפריקה נדבק בנגיף, לעומת אחד מכל 3,000-5,000 מבוגרים ברחבי העולם המפותח. כלומר, הסיכון באפריקה גדול פי 500 מאשר במערב, וזאת כנראה בשל ההבדלים התרבותיים בהתנהגות האינטימית, שכיחות גבוהה יותר באפריקה של מחלות בלתי מטופלות אשר מועברות על ידי מגע אינטימי, וזנים שונים של הנגיף.
במדינות הנגועות ביותר - דרום אפריקה וזימבבווה, כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת נושא את הנגיף. מדינות אלו צפויות לאבד בשנים הקרובות דור שלם של תושבים. תוחלת החיים באפריקה השחורה (נכון לשנת 2005) היא 47 שנים; מומחים מעריכים שללא מחלת האיידס הייתה תוחלת החיים עולה ל-67 שנים.
היחס בין גברים לנשים
בתחילתה של המגפה מספר הגברים שהיו נגועים במחלה היה גבוה ממספר הנשים הנגועות, אך כיום סיטואציה זו ברוב המדינות היא הפוכה. נשים אפריקאיות נדבקות בגיל יותר מוקדם מגברים והפער בשכיחות הנגיף בין גברים לנשים ממשיך להצטמצם.
בחקר האיידס שנעשה בזאיר, עומד במרכז ניתוח היחסים בין המינים ומעמד האישה. הנשים בזאיר תופסות מקום מרכזי בניהול משק הבית. יחד עם זאת, רובן נמצאות בעמדות של תלות כלכלית ורגשית. במחקר שנערך בזאיר, נראה כי הדומיננטיות הגברית משאירה מעט מאוד חופש לנשים וזאת לעומת מה שהיה קיים בקהילות שהיו קיימות לפני דור.
נתונים סטטיסטיים
נתוני האומות המאוחדות לשנת 2005:
| אזור בעולם | שכיחות נגיף HIV במבוגרים (גילאים 15 - 49) |
סך מקרי נגיף HIV |
מוות מאיידס ב־2005 |
|---|---|---|---|
| אפריקה שמדרום לסהרה | 6.1% | 24.5m | 2.0m |
| כלל עולמי | 1.0% | 38.6m | 2.8m |
| אמריקה הצפונית | 0.11% | 1.3m | 27,000 |
| מערב אירופה | 0.3% | 5.8m | 12,000 |
| השוואות אזוריות של איידס ב־2005 (מקור: UNAIDS, 2006 Report on the global AIDS epidemic) |
להלן מספר נתונים ממחקר[2] שנערך באוניברסיטת קליפורניה בנוגע לאפריקה השחורה (אפריקה שמדרום לסהרה) לשנת 2007:
- כלל אוכלוסיית אפריקה השחורה – 788 מיליון
- חולים במחלת האיידס – 22.5 מיליון
- שכיחות המחלה בקרב אוכלוסייה בוגרת – 5%
- נשים מעל גיל 15 החולות במחלת האיידס - 13.3 מיליון (נכון לשנת 2005 בניגוד לשאר הנתונים)
- ילדים החולים במחלת האיידס – 2.2 מיליון
- מספר הנדבקים החדשים במחלה - 1.7 מיליון
- מספר מקרי המוות כתוצאה מהמחלה – 1.6 מיליון
השפעת הכלכלה
הבעיות החברתיות והכלכליות משפיעות על נגישותם של תושבי אפריקה לשירותי טיפול ומניעה הולמים. במדינות שמדרום לסהרה המגפה השפיעה באופן חסר תקדים על משקי בית וקהילות. מחקרים הראו כי מדינות אלו מאבדות בממוצע בין 1% ל 2% מהצמיחה הכלכלית כתוצאה מהמגפה.
המשבר הכלכלי מביא עמו מספר רב של נשים לסיטואציות מסוכנות על מנת לפרנס את עצמן ואת בני משפחתן. יחד עם זאת, הרבה מן המתבגרים באפריקה מגיעים ממשפחות עניות ולכן הם מאוד חשופים ופגיעים.
רוב המדינות באפריקה שמדרום לסהרה סובלות ממגפות רבות ככלל ומגפת האיידס בפרט אשר מתפרצת ופוגעת באוכלוסייה הכללית ולא נשארת בתחום האוכלוסייה עם סיכון גבוה כגון נרקומנים הצורכים סמים באמצעות מזרקים.
הנגישות לתרופה
נגישות האוכלוסייה לטיפול תרופתי בנגיף גדלה פי שמונה מסוף שנת 2003, כאשר כ- 810,000 בני אדם מטופלים בדצמבר 2005. 17% מתוך 4.7 מיליון בני אדם מקבלים את הטיפול האנטי ויראלי נגד המחלה באפריקה שמדרום לסהרה (חולה אחד מתוך כל שישה חולים). במרבית מדינות אפריקה את הטיפול מקבלים כ- 20% מן האוכלוסייה, כאשר יוצאים מן הכלל הן בוטסואנה, נמיביה ואוגנדה, בהן מגיעה רמת הטיפול לכ- 50% מן החולים.
בתחום זה פועל הקרן העולמית למאבק באיידס, שחפת ומלריה.
הירתמות למאבק
בין האנשים המנסים לעורר מודעות וליצור שינוי, ניתן למנות את נלסון מנדלה, נשיא דרום אפריקה לשעבר, שהקדיש מאז פרישתו את מרב מרצו במאבק נגד מחלת האיידס. עם תום תקופת כהונתו כנשיא, הודה מנדלה כי לא עשה מספיק כדי להילחם במחלה, מתוך חשש למחיר הפוליטי אותו יישא במידה שיודה במשבר ההומניטארי החמור. בעבר אמר מנדלה: "איידס אינה עוד מחלה, זוהי סוגיה בזכויות אדם". כחלק מפועלו להגברת המודעות למחלה, מנדלה הרצה בכנסים ברחבי העולם וניסה לתעל את קשריו והיותו דמות ציבורית מוכרת לטובת המאבק. ניתן לראות דוגמה לכך בקמפיין גיוס כספים שנערך בשנת 2003, אשר זכה לשם 46664 AIDS, על שם מספר האסיר שהיה לו. בשנת 2005, איבד נלסון מנדלה את בנו, מקגטו מנדלה, שנפטר ממחלת האיידס.
לקריאה נוספת
- אברהם מורג (עורך), איידס: תופעה חובקת עולם, אקדמון, 1998.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אתר המידע על איידס של האומות המאוחדות
- ^ Sub-Saharan Africa, באתר HIV InSite, יולי 2009
איידס באפריקה שמדרום לסהרה28899960Q1358589