איזק ואן אוסטדה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה . איזק ואן אוסטדה (בהולנדית: Isaac van Ostade) (הוטבל 2 ביוני 1621 - נקבר 16 באוקטובר 1649) היה צייר נוף בתור הזהב של הציור הולנדי.
ביוגרפיה
ואן אוסטדה נולד בהארלם. הוא החל את לימודיו בהשפעת אחיו, אדריאן ואן אוסטדה, איתו הוא נשאר עד שנת 1641, אז החל לעבוד בעצמו.[1] בשלב מוקדם הוא צייר בהשפעתו של רמברנדט, מה שניכר בציור ״החזיר השחוט״ משנת 1639, בגלריה באוגסבורג. עד מהרה דבק בסגנון שמתאים יותר לנטיותיו. הוא צייר תמונות בשנים 1641–1642 בסגנון של אחיו - ביניהם ״חמשת החושים״, ולאחר מכן בציור ״אדם קורא עיתון״, ״איכר טועם בירה״ ועוד. ניתן לראות דוגמה מיצירתיו של איזק בתקופה זו במוזיאון אמסטרדם, ברלין ובלובר.
פנים החדר המוצג בברלין מוארים באותו סגנון רמברנדטי כמו הציור משנת 1643 בלובר. הוא קיבל מחירים נמוכים עבור ציורים מסוג זה, ולכן היה חייב להישאר בחסות אחיו. בהדרגה נטש את נושאי ציורי הקוטג' לציורי נופים שהיו באופנה של ואן דה ולדה וסלומון ואן רויסדאל. פעם אחת בלבד, בשנת 1645, הוא חזר לנושא הקודם, כאשר ייצר את "החזיר השחוט", במוזיאון ליל.[2]
ההתקדמות של איזק בדרכו החדשה הייתה קלה יחסית עקב הניסיון הקודם שלו כצייר דמויות. אף על פי שבחר כעת את דמויותיו בין השכבות הגבוהות בכפר או מתחתית התעלות הקפואות, הוא הקדיש יצירות לסצנות שמציגות קבוצות אנשים המתוארים בניגודים ציוריים. הוא לא חי מספיק זמן כדי להביא את אמנותו לכדי שלמות גבוהה. הוא נפטר בגיל 28, ב-16 באוקטובר 1649 בהארלם, לאחר שצייר כ-400 תמונות .[2]
הביטוי הראשון לכניעתו של איזק לסגנונו של אחיו אדריאן, ניכר בשנת 1644 כאשר יצר סצנות ההחלקה ומזחלת אשר רואים באוסף לאקז ובגלריית הארמיטאז', אנטוורפן וליל. שלוש מהדוגמאות הללו נושאות את שם האמן איזק ואן אוסטדה, ותאריכים 1644 ו-1645. "הפונדקים שבצד הדרך", מהווים סדרה קומפקטית משנת 1646 עד 1649. זוהי הצורה האחרונה של סגנון אמנותו של איזק ויש בה מוזרויות מאוד ברורות.
האווירה השולטת בקומפוזיציות היא חמה ושמשית, ועם זאת רכה וערפילית, כאילו השמיים היו עטויים באדים בצבע עשן. העצים בצבע אמבר, בהם העלווה הבולטת מוטה בנגיעות שהתקשו ממצב נוזלי על ידי חומרי לכה ענבריים. אותו עיקרון המיושם בפרטים כמו לבנים מזוגגות, נותן להם חותם לא מציאותי וקונבנציונלי.
הטכניקות המוזרות האלה מגבירים את הניגודים הרחבים שלו בין אור לצל ולדמויות כמו של סוסים, רוכבים, מטיילים, כפריים, ילדים, כלבים, עופות ובקר. מקום אהוב בציוריו ניתן תמיד לסוס הלבן, שנראה כליווי בלתי משתנה.[2]
איזק מציג את יכולותיו הטובות ביותר בסצנות חורפיות. היעדר העלווה, האווירה הפריכה והאוויר הרגוע של ימי ינואר הקרים, ללא עשן או אדים, מונעים את השימוש בגוון חום ולא משאירים לצייר ברירה אלא להגיע אל השינויים במגוון גדול של גוונים אופל. הדמויות מופיעות בנוכחות חזקה על הרקע הקליל. הציור ״בין הפונדקים בצד הדרך״ ראוי לציין את אלה באוספי ארמון בקינגהאם, הגלריה הלאומית, לונדון, אוסף וואלאס ואוספי הולפורד באנגליה, הלובר, ברלין, ואוסף רוטשילד בווינה. מיטב סצינות הקרח הוא זה הנמצא בלובר.[2]
קישורים חיצוניים
- איזק ואן אוסטדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ (in Dutch) Adriaan & Izaak van Ostade biography in De groote schouburgh der Nederlantsche konstschilders en schilderessen (1718) by Arnold Houbraken, courtesy of the Digital library for Dutch literature Dagelijckse aantekeninge, by Vincent Laurensz van der Vinne, with an introduction by Bert Sliggers Jr., Haarlem, 1979
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 One or more of the preceding sentences incorporates text from a publication now in the public domain:
איזק ואן אוסטדה32614677Q217648