איבט לוי
תבנית אישיות ריקה איבט הנרייט לוי (נולדה: דרייפוס; נולדה ב-21 ביוני 1926) היא מחנכת צרפתייה וניצולת השואה. ביולי 1944 היא נעצרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה אושוויץ. היא שרדה וכעת מחנכת צעירים על חוויותיה. לוי היא מפקדת מסדר ההצטיינות הלאומי וקצינת לגיון הכבוד.
ביוגרפיה
ראשית חייה
איבט אנרייט דרייפוס נולדה ב-21 ביוני 1926 ברובע האחד-עשר של פריז להורים יהודים. היא גדלה עם שני אחיה בעיר נואזי-לה-סק (אנ'). בילדותה הייתה חברה בתנועת הצופים היהודים של צרפת (Eclaireuses et Eclaireurs israélites de France – EIF). לאחר הפצצה גרמנית על נואזי-לה-סק עברה משפחתה בחזרה לפריז, שם שהתה בבית יתומים. בגיל 16 החלה לעבוד ב-Union générale des israélites de France (UGIF), ארגון יהודי שטיפל בילדים שהורים גורשו בעקבות הפלישה הגרמנית לצרפת, הידועה בשם "מצוד ולודרום החורף" (Vel' d'Hiv Roundup).[1][2][3][4]
מעצר
בליל 21 ביולי 1944 נעצרה לוי על ידי הגסטפו בשל פעילותה ב-UGIF. יחד עם 33 נערות נוספות נשלחה למחנה הריכוז דראנסי. עשרה ימים לאחר מכן נשלחה עם 1,321 אסירים נוספים ברכבת לאושוויץ-בירקנאו במסגרת טרנספורט מספר 77.[5][6]
מאושוויץ הועברה לעבוד במפעל התחמושת Kratzau, שנמצא כיום בעיר חרסטבה שבצ'כיה.[7]
לאחר המלחמה
לאחר שחרורה במאי 1945 חזרה לוי להוריה ושני אחיה בנואזי-לה-סק, זאת אף על פי שהגסטפו אמר לה במפורש שהם נהרגו בהפצצה. בהמשך נישאה לרובר לוי, מו"ל יהודי, ולזוג נולדה בת בשם מרטין.[3][8]
בשנת 2009 חתמה לוי על עצומה שתמכה בבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, בדרישה לשחררו לאחר שנעצר בשווייץ בשל האישומים נגדו משנת 1977.[9]
ללוי מקדישה את זמנה להרצאות בבתי ספר ואירועים ציבוריים, במטרה לחנך צעירים על זוועות השואה. מאז שחרורה חזרה למחנה אושוויץ למעלה מ-200 פעמים בליווי תלמידים, כדי לחלוק עמם את חוויותיה. היא נשאה דברים בטקס הזיכרון לציון 70 שנה לגירוש היהודים.[10][11][12][13][14][15]
היא חברה בפדרציה הלאומית של גולי המחנות ואסירי ההתנגדות (Fédération nationale des déportés et internés résistants et patriotes – FNDIRP).[16]
פרסים והוקרה
ב-10 במאי 1995 הוענקה ללוי דרגת אביר במסדר ההצטיינות הלאומי של צרפת. ב-14 בנובמבר 2005 הועלתה לדרגת קצינה, וב-15 בנובמבר 2018 הוענקה לה דרגת מפקדת. את אות הכבוד קיבלה בטקס שנערך ב-30 באפריל 2019 מידי שר החינוך ז'אן-מישל בלנקה.[17][18][19][20]
הערות שוליים
- ↑ "Madame Yvette Lévy mémoire vivante d'Auschwitz". LaSalle France (בצרפתית). Douai. 23 בפברואר 2018. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2019. נבדק ב-24 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Lang, Océane (11 באפריל 2019). "Yvette Lévy et Daniel Urbejtel: un précieux témoignage". Lapeniche (בצרפתית). נבדק ב-24 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Duhem, Jacqueline (30 באוקטובר 2009). "Yvette Lévy, une biographie". Cercleshoah (בצרפתית). נבדק ב-25 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Journée internationaledédiée à la mémoire des victimes de l'Holocauste – International Day of Commemoration in Memory of the Victims of the Holocaust" (PDF). UNESCO. 22 בינואר 2018. p. 19. נבדק ב-24 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Martin, Chloé (14 במרץ 2019). "Une survivante de la Shoah témoigne devant les étudiants de Tours" [Holocaust survivor testifies in front of Tours students]. La Nouvelle Republique (בצרפתית). נבדק ב-25 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Yvette Lévy, rescapée de la Shoah, commandeur de l'ordre national du Mérite" [Yvette Levy, survivor of the Shoah, commander of the National Order of Merit]. l'Histoire en Rafale (בצרפתית). 16 בנובמבר 2018. נבדק ב-24 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Barrois, V. (13 ביולי 2010). "Yvette Lévy's testimony". École & Collège de l'Immaculée. נבדק ב-25 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Chabaud, Corine (20 בינואר 2015). "Comment croire en Dieu après Auschwitz ?" [How to believe in God after Auschwitz?]. La Vie (בצרפתית). נבדק ב-25 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Signez la pétition pour Roman Polanski !". La Règle du jeu (בצרפתית). 10 בנובמבר 2009. ארכיון מ-29 באוגוסט 2021. נבדק ב-29 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Le Couteux, Christophe (7 בדצמבר 2018). "Yvette Levy raconte aux collégiens d'Anne-Frank l'horreur concentrationnaire" [Yvette Levy tells the schoolboys of Anne-Frank the concentration camp horror]. La Voix du Nord (בצרפתית). Noyelles-Godault. נבדק ב-1 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Rencontres" (PDF). Ville de Noyelles-Godault (בצרפתית). Noyelles-Godault. בינואר 2019. נבדק ב-30 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Lemaire, Mathilde (21 באפריל 2015). "Procès du "comptable d'Auschwitz", une survivante du camp témoigne" [Trial of "Auschwitz accountant", camp survivor testifies]. Franceinfo (בצרפתית). נבדק ב-2 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Quenet, Marie (18 בינואר 2015). "Auschwitz: 70 ans après, les derniers témoins de l'enfer" [Auschwitz: 70 years later, the last witnesses of hell]. Le Journal de Dimanche (בצרפתית). נבדק ב-24 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ The Associated Press (12 ביולי 2012). "France reveals chilling Holocaust records". CBC. נבדק ב-1 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Vel d'Hiv: l'ennemi, c'est l'oubli" [Vel d'Hiv: the enemy is oblivion]. Ladepeche (בצרפתית). 17 ביולי 2012. נבדק ב-1 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Yvette Lévy, rescapée de la Shoah, commandeur de l'ordre national du Mérite" [Yvette Levy, survivor of the Shoah, commander of the National Order of Merit]. l'Histoire en Rafale (בצרפתית). 16 בנובמבר 2018. נבדק ב-24 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Government of France (10 במאי 1995). "Décret du 10 mai 1995 portant promotion et nomination" [Decree of 10 May 1995 on promotion and appointment]. Legifrance (בצרפתית). נבדק ב-30 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Government of France (14 בנובמבר 2005). "Décret du 14 novembre 2005 portant promotion et nomination". Legifrance (בצרפתית). נבדק ב-30 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Government of France (15 בנובמבר 2018). "Décret du 15 novembre 2018 portant promotion et nomination" [Decree of 15 November 2018 on promotion and nomination]. Legifrance (בצרפתית). נבדק ב-30 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Bochurberg, Claude (10 במאי 2019). "Yvette Lévy à l'honneur de la République" [Yvette Lévy in honor of the Republic]. Actualités Juives (בצרפתית). נבדק ב-24 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
איבט לוי40492603Q2602335