אי-ספיקת כליות
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
אי-ספיקת כליות (באנגלית: Renal failure או Renal insufficiency) הוא מצב שבו הכליות אינן פועלות כראוי. יש שתי צורות עיקריות לאי ספיקת כליות: פגיעת כליות חריפה, אשר בדרך כלל המצב הפיך עם טיפול הולם, ומחלת כליות כרונית, אשר לעיתים קרובות המצב אינו הפיך. בשני המקרים, יש בדרך כלל סיבה בסיסית. אי ספיקת כליות נקבעת בעיקר על ידי ירידה בקצב סינון גלומרולרי, הקצב שבו דם מסונן בגלומרולרי של הכליה.[1] בדרך כלל המחלה מזוהה על ידי היעדרות של ייצור שתן או קביעה של חומרי פסולת (קריאטינין או אוריאה) בדם. בהתאם לסיבה, ניתן לשים לב להמטוריה (איבוד דם בשתן) ולפרוטאינוריה (אובדן חלבון בשתן). באי ספיקת כליות, ייתכן שיש בעיות של נוזלים מוגברים בגוף (שהובילו לנפיחות), עליה ברמות חומצה, העלה רמות של אשלגן, הירידה ברמות של סידן, הרמות גבוהות של פוספט, ובשלבים מתקדמים יותר אנמיה עלולה להתפתח. העצם גם עלולה להיפגע. בעיות בכליות לטווח ארוך מגבירות הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם.[2]
הגדרה פיזיולוגית: ירידה בקצב הסינון הכלייתי Glomerular Filtration Rate (GFR).
מדד קליני: עליה ברמת הקראטינין בדם.
חלוקה לקטגוריות עיקריות
ניתן לחלק אי ספיקת כליות לשתי קטגוריות: פגיעה בכליות חריפה או מחלת כליות כרונית.הסוג של אי ספיקת כליות נקבע על ידי המגמה הקריאטינין בסרום. יש גורמים אחרים שעשויות לעזור להבדיל פציעת כליות חריפה ממחלת כליות כרונית כמו אנמיה וגודל הכליות באולטרסאונד. אשר מחלת כליות כרונית, בדרך כלל מובילה לאנמיה וגודל כליות קטן.
אי-ספיקת כליות כרונית (Chronic renal failure, CRF)
מתפתחת לאט והיא יכולה להיות תוצאה לטווח הארוך של מחלה אקוטית בלתי הפיכה או חלק מהתקדמות המחלה. למחלות כליה יש תוצאות שונות: נפריטיס IgA, גלומרולונפריטיס, פיאלונפריטיס כרונית, מצבים של עצירת שתן.
אי-ספיקת כליות סופית (End-stage renal failure, ESRF) היא מצב בלתי הפיך, ומחייבת טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.
אי-ספיקת כליות חריפה (אקוטית) (Acute renal failure, ARF[3][4])/(Acute Kidney Injury, AKI)
מתפתחת מהר, הכליות מאבדות בזמן קצר את יכולתן לסנן את הדם ולהפיק שתן. בדרך כלל מאופיין באוליגוריה (ירידה בייצור שתן, לכמות של פחות מ-400 מ"ל ליום במבוגרים, פחות מ-0.5 מ"ל לקילוגרם בילדים, או פחות מ-1 מ"ל לקילוגרם בתינוקות), וחוסר איזון נוזלים ואלקטרוליטים. נזק כלייתי חריף יכול לנבוע ממגוון סיבות. יש לזהות את הסיבה הבסיסית ולטפל בה כדי לעצור את ההתקדמות. גם במצבים כאלה נדרש לעיתים טיפול תומך בדיאליזה כדי לגשר על פער הזמן הנדרש לטיפול בגורמי יסוד אלה, עד לריפוי המחלה.
אי-ספיקת כליות חריפה על כרונית (Acute-on-chronic renal failure, AoCRF)
אי-ספיקת כליות חריפה עלולה להופיע כחלק ממהלך של אי-ספיקת כליות כרונית, מצב הקרוי אי-ספיקת כליות חריפה על כרונית. החלק האקוטי של אי-ספיקת כליות חריפה על כרונית עשוי להיות הפיך, ומטרת הטיפול, כמו עם AKI, היא להחזיר את המטופל לנקודת התחלה בתפקוד הכלייתי, והוא נמדד בדרך כלל על ידי רמת הקריאטינין בדם. כמו אי-ספיקת כליות חריפה, אי-ספיקת כליות חריפה על כרונית יכולה להיות קשה לאבחנה לעומת מחלת כליות כרונית, אם החולה לא נמצא במעקב רפואי ואין לו בדיקות דם קודמות שזמינה להשוואה. אי ספיקת כליות נובעת לפעמיים בגלל יתר לחץ דם, המגביר את פעילות הכליות וגורם לקריסתן, ובכך מעלה עוד יותר את לחץ הדם.
אוסף הסימנים המופיע ככל שנפגע תפקוד הכליות נקרא אורמיה.
סיבות
יש כמה סיבות מגוונות להתפתחות אי ספיקת כליות:
- פגיעה ברקמות הכליה.
- פגיעה דלקתית חריפה וכרונית בכליה.
- הרגלי אכילה לא רצויים, הכוללים מזון לא מאוזן מבחינת כמות ואיכות.
- מחלות אחרות שגורמות להתפתחות אי ספיקת כליות, כגון סוכרת או יתר לחץ דם.
- נטילת תרופות מסוימות ללא ייעוץ רפואי.
שלבי התקדמות המחלה
ישנם חמישה שלבים של אי ספיקת כליות כרונית.
השלב הראשון: פגיעה קלה בתפקוד הכליות, עם תסמינים מעטים.
השלבים השני והשלישי: צורך מוגבר בטיפול כדי להקל על הכליות.
בשלבים הרביעי והחמישי: החולה זקוק לטיפול בדרך כלל. בשלב החמישי של המחלה, מצב הכליות יהיה קשה ויצריך דיאליזה או השתלת כליה.
אבחון
אי ספיקת כליות תאובחן באמצעות כמה בדיקות קליניות. כמה בדיקות מעבדה, כגון רמה גבוהה של אוריאה וקריאטינין בדם, ופינוי קריאטינין של רמת פלזמה מצטמצם 30 מיליליטר של 120 מיליליטר.
הרופא צריך לאבחן את אי ספיקת הכליות ומידת חומרתה (על ידי לקיחת דגימה מכליית המטופל להיבדק), כדי להחליט אם החולה נמצא בשלב מתקדם, ואם התהליך מצריך דיאליזה או השתלת כליה או טיפול אחר.
סימפטומים
המטופל עלול לא לחוש בתסמינים במשך זמן רב, אבל התסמינים החשובים ביותר הקשורים למחלה הם:
- עייפות ותשישות פיזית ונפשית.
- חוסר תיאבון.
- הקאות ו/או שלשולים, שעלולים להביא להתייבשות.
- קשיי נשימה.
- גירוד ומתן שתן בתדירות גבוהה (בעיקר בלילה).
- אנמיה.
- לחץ דם גבוה.
- חוסר תחושה באיברים.
- כתוצאה ממחסור בוויטמין D החולה עלול להיפגע בחולשת עצם.
- דם בשתן (המטוריה).
קישורים חיצוניים
- הערך "אי-ספיקת כליות", באתר ויקירפואה
הערות שוליים
- ^ Medline Plus (2012). "Kidney Failure". National Institutes of Health. נבדק ב-1 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Liao, Min-Tser; Sung, Chih-Chien; Hung, Kuo-Chin; Wu, Chia-Chao; Lo, Lan; Lu, Kuo-Cheng; Rahman, K (2012). "Insulin Resistance in Patients with Chronic Kidney Disease". Journal of Biomedicine and Biotechnology. 2012: 1–5. doi:10.1155/2012/691369. PMC 3151496. PMID 21836813.
- ^ Moore, EM; Bellomo, R; Nichol, AD (2012). "The meaning of acute kidney injury and its relevance to intensive care and anaesthesia". Anaesthesia and intensive care. 40 (6): 929–48. PMID 23194202.
- ^ Ricci, Zaccaria; Ronco, Claudio (2012). "New insights in acute kidney failure in the critically ill". Swiss Medical Weekly. 142: w13662. doi:10.4414/smw.2012.13662. PMID 22923149.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.