אחמד חילמי עבד אל-באקי
 | |
| לידה | 1882 (גיל: 142 בערך) |
|---|---|
| מדינה | האימפריה העות'מאנית, פלשתינה (א"י), מצרים |
אחמד חִילמי עבד אל-באקי - באשא (בערבית: أحمد حلمي عبد الباقي - باشا; 1882–1963[1]) היה בנקאי פלסטיני וראש ממשלת הבובות שנקראה 'ממשלת כל פלסטין' משנת 1949 ועד פירוקה בשנת 1959.
ביוגרפיה
נולד בצידון, בן לאב שהיה קצין בצבא האימפריה העות'מאנית.[2] גדל בשכם ולמד באיסטנבול. בשנת 1916 נלחם במלחמת העולם הראשונה בחזית סוריה.
עם הקמת ממשלת פייסל בסוריה בשנת 1918 היה מזכיר משרד הכספים, ובשנת 1919 היה שר האוצר עד נפילת מדינה זו ביולי 1920.[2] לאחר מכן הוא התמנה לשר הכספים של עבר הירדן, תפקיד ממנו התפטר בדצמבר 1923 "מסיבות בריאותיות"[3], בעקבות ביקורת שפורסמה עליו[4].
בשנת 1926 הגיע לירושלים, שם מונה על ידי המופתי אמין אל-חוסייני לממונה על הווקף.[2][5] לאחר רעידת האדמה בארץ ישראל ביולי 1927 הוא נתמנה לוועדה לענייני אשראי לסיוע לנפגעי הרעש[6].
בשנת 1930 ייסד עם חתנו עבד אל-חמיד שומאן את הבנק הערבי, וכיהן כמנהלו הראשון.[2][5][7] בשנת 1933 הקים את הבנק החקלאי הערבי[8] שנפתח בתחילת 1934[9]. הבנק הערבי סייע בפיתוח כלכלי של ערביי ארץ ישראל על ידי השקעות בפיתוח מסחר ותעשייה. בהתאם שותף חילמי בישיבות שעסקו בפרוייקטים שונים כמו פיתוח אדמות החולה[10] והקמת נמל בעזה[11]. עד סוף שנות ה-30 היה חילמי מנהל הבנק הערבי[12]. לאחר מכן הוא נפרד מהבנק הערבי ונהיה מנהל הבנק החקלאי הערבי שהתחרה בבנק הערבי.
בשנות ה-30 היה חילמי פעיל בנסיונות למנוע מכירת קרקעות ליהודים[13]. הוא הבטיח לכפריים סיוע כלכלי לנזקקים לכך, כדי שימנעו ממכירת אדמותיהם ליהודים[14]. בין השאר הוא רכש מכספי הבנק אדמות עבור ערביי אום ח'אלד למניעת מכירת הקרקעות לקרן הקיימת[15]. הוא היה פעיל בהקמת ועמד בראש "קופת האומה להצלת הקרקעות" על מנת למנוע מכירת אדמות ליהודים-ציונים[16][17]. בשנת 1943 הוא היה מעורב ברכישת קרקעות בכפר ענאן כדי למנוע את מכירתם ליהודים[18] ובחידוש פעילות קופת האומה[19].
החל משנת 1931 עמד חילמי בראש ועדה שארגנה תערוכות של תוצרת ערבית לעידוד קניית תוצרת ערבית והמנעות מרכישה מיהודים[20][21]. עם הקמת חברה שארגנה את התערוכה הועמד חילמי בראשה[22].
חילמי היה מזוהה עם מפלגת אל-איסתקלאל הפאן-ערבית[23].
עם הקמת הוועד הערבי העליון בשנת 1936, נמנה חילמי על חבריו, בתור מומחה לענייני כספים[24][25]. בסוף ספטמבר 1937, בעקבות רצח לואיס אנדרוס, הוא נעצר על ידי שלטונות המנדט יחד עם חברים נוספים בוועד הערבי העליון, והוגלה לאיי סיישל. הוא שוחרר בדצמבר 1938[26] והתיישב בקהיר, בה השתתף בדיונים עם הבריטים לפרסום הספר הלבן[27]. הוא הורשה לשוב לארץ ישראל בתחילת 1940[28]. בסוף שנת 1943 הוא היה שותף בדיונים לחידוש הועד הערבי העליון[29].
לאחר שחזר כיהן כסגן נשיא הוועד הערבי העליון וכאחראי על גזרת ירושלים במלחמת העצמאות. לאחר קום מדינת ישראל נמלט לקהיר, שם נבחר על ידי מועצת הליגה הערבית לראש ממשלת כל פלסטין[30]. הוא כיהן בתפקיד זה בשנים 1948–1963.[2]
מת בלבנון ביוני 1963[31], ונקבר במתחם הר הבית ב-30 ביוני 1963[32].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 54, הערה 3: "1882–1963".
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 54, הערה 3.
- ^ במזרח הירדן, דואר היום, 26 בדצמבר 1923
- ^ התפטרות, דואר היום, 21 בדצמבר 1923
- ^ 5.0 5.1 ר. מוצרי, מי היו חברי הועד הערבי העליון?, הארץ, 6 באוקטובר 1937
- ^ קרן סיוע לנגועי הרעש, דואר היום, 24 ביולי 1927
- ^ נאסר עבדול שומאן, הארץ, 21 בפברואר 1938
- ^ יוזמים ליסד בנק חקלאי, דואר היום, 3 במאי 1933
- ^ במושבות הערבים, הארץ, 2 בינואר 1934
- ^ עוד קול קורא בעניין החולה, הארץ, 6 בפברואר 1935
- ^ רוצים לבנות נמל בעזה, הארץ, 24 בפברואר 1937
- ^ פטורי אחמד חילמי פחה, הארץ, 21 בנובמבר 1939
- ^ משלחת של בידואי באר שבע אצל המופתי, הארץ, 7 בדצמבר 1934
- ^ ההסתה בכפרים מתחדשת, הארץ, 22 בינואר 1935
- ^ ערביי אום חאלד לא מצאו את הכסף, דואר היום, 4 ביולי 1934
חלוקת 1000 דונם אדמה לבני אום כאלד, הארץ, 8 בנובמבר 1934 - ^ הדגשת החרם נגד העברים, דואר היום, 1 באפריל 1931
- ^ "קופת האומה" הערבית אוחזת בכל האמצעים למניעת העברת קרקע ליהודים, המשקיף, 20 בפברואר 1944
- ^ קרן ערבית עממית להצלת קרקעות ערביים, המשקיף, 25 באוגוסט 1943
- ^ "מלווה לאומית" ערבית בארץ, הארץ, 2 בפברואר 1944
- ^ החלטות הועדה לאמוץ התוצרת הערבית, דואר היום, 25 באוקטובר 1931
- ^ מישיבת הועה"פ של ועידת הנוער הערבי, הארץ, 10 באפריל 1932
- ^ חברת התערוכה הערבית נוסדה, הארץ, 15 ביוני 1932
מסביב לתערוכה הערבית, דואר היום, 8 בפברואר 1934 - ^ שיחות לונדון בראשית פברואר, דבר, 12 בינואר 1939
- ^ מי השתתף באספת הועד הערבי?, הארץ, 26 באוגוסט 1936
- ^ הועד הערבי החליט לבטל את החרם, הארץ, 7 בינואר 1937
- ^ לגולי סיישל נאסרה הכניסה ללבנון, הבוקר, 22 בדצמבר 1938
- ^ הדיונים בקאהיר נסתיימו, המשקיף, 1 במאי 1939
- ^ אחמד חילמי חוזר ארצה, הבוקר, 25 בינואר 1940
- ^ חידוש הועד הערבי העליון?, משמר, 2 בדצמבר 1943
- ^ הוקמה ממשלה פלשתינאית - נגד עבדאללה, מעריב, 11 ביולי 1948
- ^ מת אחמד חילמי, ראש "ממשלת כל פלשתינה", על המשמר, 1 ביולי 1963
- ^ ראש "ממשלת פלשתינה", דבר, 5 ביולי 1963
אחמד חילמי עבד אל-באקי37871438Q2895287