אופידום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אופידיום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אופידוםלטינית: Oppidum ברבים oppida) היא מילה שמשמעותה ההתיישבות העיקרית בכל אזור מנהלי של רומא העתיקה. המילה נגזרת מן הלטינית OB-pedum, "שטח סגור", אולי מהמילה pedóm בשפה ההודו-אירופאית הקדומה (Proto-Indo-European language) שמשמעה "שטח כבוש" או "טביעת רגל".

יוליוס קיסר תיאר את גאליה של שנות ה-50 לפנה"ס בספרו מלחמת גאליה והשתמש במונח אופידום לתיאור ריכוזי אוכלוסייה גאלים המוקפים בחומה. מקום אליו נמלטו בשעת סכנה ובו ישב השליט המקומי. לפיכך משמש המונח אופידום בימנו לתיאור כל עיר שהתקיימה במערב ומרכז אירופה לפני התקופה הרומאית. הרומאים השתמשו בתשתית עירונית זו על מנת לבסס את שלטונם. במקרים רבים נדד ריכוז האוכלוסין מהגבעה המבוצרת אל המישור בו נמצאת העיר הקיימת עד ימינו אנו.

כיום משתמשים ארכאולוגים במונח אוֹפּידה (oppida - כאמור אופידום ברבים) על מנת לתאר שרידים ארכאולוגיים של יישובים מבוצרים באירופה מסוף תקופת הברזל ותחילת התקופה הרומית.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופידום בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.