אוניית ציד לווייתנים

ציידת לווייתנים מונעת בקיטור מסט-איל (קוויבק) ותותח־צלצל בחרטומה, תצלום מ-1900 לערך.

אוניית ציד לווייתנים (באנגלית: whaler או whaling ship) היא אונייה הבנויה במיוחד לציד לווייתנים, כלומר ללכידת לווייתנים או לעיבוד השלל שנצוד, או לשני התפקידים גם יחד.

לסוג הראשון שייכות ציידות הלווייתנים (whale catchers), אוניות מנוע (קיטור או דיזל) המצוידות בתותח צלצל בחרטומן. לסוג השני שייכות אוניות ציד הלווייתנים (whaleships) המפרישות והממונעות מן המאה ה-16 עד תחילת המאה ה-20 ואוניות החרושת (factory ships) המודרניות של ימינו. כלי שיט הממלאים את שני התפקידים גם יחד הם האוניות לציד לווייתני הבקבוקף (bottlenose whalers) של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ואוניות הציד/החרושת של ימינו.

אוניות ציד הלווייתנים נשאו עמן שתי סירות משוטים פתוחות או יותר שנקראו לווייתניות או סירות לווייתנים (whaleboats), ובהן השתמשו ללכידת הלווייתנים. הסירות גררו את הלווייתנים שצדו אל האונייה, שם ביתרו אותם לחלקים. את שומן הלווייתן הרתיחו בדוד זיקוק שהונח על כירה וממנו הפיקו שמן. ציידות הלווייתנים הביאו בתחילה את הלווייתנים שלכדו אל תחנת ציד או אל אוניית חרושת שעגנה במפרץ או מבוא־ים מוגנים מרוח. פיתוחן לימים של אוניות חרושת המצוידות בירכתיים פתוחים ומִמְשֶׁה איפשר לציידות הלווייתנים להעביר אליהן את שללן בלב ים.