אולטרמיקרוסקופ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אולטרמיקרוסקופ הוא מתקן להארת עצמים קטנים ביותר, כמו חלקיקי קולואיד, טיפות ערפל או חלקיקי עשן. החלקיקים מוחזקים כתרחיף בתמיסה או גז בתוך כלי, כאשר מאחוריהם רקע שחור. העצמים מוארים על ידי קרן אור מתכנסת, הנכנסת מצד אחד, ומתמקדת בשדה הראייה - תופעת "קונוס טינדל" המוכרת בניסויי פיזור אור. בסידור זה, עצמים קטנים מדי כדי ליצור תמונות במיקרוסקופ יוצרים תבנית טבעות עקיפה, והחלקיקים נראים כנקודות בהירות על הרקע הכהה. השיטה מאפשרת רק את גילוי החלקיקים, ולא מספקת מידע של ממש אודות המבנה שלהם. ניתן לגלות חלקיקים קטנים עד כדי 10 ננומטר בשיטה זו.

אולטרמיקרוסקופים שימשו בניסוי הטיפה של מיליקן למדידת מטען האלקטרון, ולחקר תופעות כמו תנועה בראונית ובחינת עקבות יינון בתא ערפל.

האולטרמיקרוסקופ הומצא על ידי הכימאי האוסטרו-הונגרי ריכרד אדולף ז'יגמונדי (יחד עם היינריך זיידנטופף) ב-1903, במטרה לבחון את פיזור האור מחלקיקים בקולואידים.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23419940אולטרמיקרוסקופ