אוטו פרס מולינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אוטו פרז מולינה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוטו פרס מולינה, 2007

אוֹטוֹ פרְננדוֹ פֶּרֶס מוֹלִינָהספרדית: Otto Fernando Pérez Molina; נולד ב-1 בדצמבר 1950) הוא איש צבא, גנרל בדימוס, ופוליטיקאי גואטמלי, שכיהן כנשיא גואטמלה בין התאריכים 14 בינואר 2012 - 3 בספטמבר 2015.

פרס מולינה ניצח בבחירות הכלליות לנשיאות גואטמלה ב-2011, כמועמד מטעם המפלגה הפטריוטית. קודם לכן היה קצין צבא ושימש כראש המודיעין הצבאי. פרס החל את כהונתו כנשיא ב-14 בינואר 2012.

הקריירה הצבאית

פרס הוא בוגר האקדמיה הצבאית הלאומית ומכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה בטחוני. במהלך שירותו בצבא שימש כמנהל המודיעין הצבאי והמפקח הכללי של הצבא. בשנת 1983 היה חבר בקבוצת קציני צבא שתמכה בהפיכה של שר ההגנה אוסקר מחייה, הפיכה שבוצעה נגד הנשיא אפרין ריוס מונט. בתקופת כהונתו כראש המודיעין הצבאי בשנת 1993, היה לו חלק בהדחת הנשיא חורחה סראנו, לאחר שהאחרון ניסה לכפות את המשך שלטונו באמצעו פיזור הקונגרס ושינוי הרכב בית המשפט העליון. בעקבות האירועים, מינה אותו הנשיא החדש, רמירו דה לאון לראש הסגל הנשיאותי שלו, תפקיד אותו מילא עד 1995. פרס גם ייצג את הצבא במשא ומתן שהוביל להסכם השלום ב-1996, ושם קץ למלחמת האזרחים שנמשכה כ-30 שנה. בין השנים 1998 ו-2000 ייצג את גואטמלה בוועדת הבטחון של ארגון מדינות אמריקה. בינואר 2000 פרש לחלוטין מהצבא.

הקריירה הפוליטית

ב-24 בפברואר 2001, ייסד פרס את המפלגה הפטריוטית (Partido Patriota). קדמו לכך מספר תקריות בהן חמושים רעולי פנים ירו לעבר בנו, בתו, ושניים ממקורביו נרצחו. אף אחת מהתקריות לא פוענחה, ואולם גורמים במדינה סבורים שהאירועים הם על רקע יריבות פוליטית[1].

בבחירות שנערכו ב-2003, התמודדה המפלגה במסגרת משותפת עם שתי מפלגות נוספות, תחת השם "הברית הלאומית הגדולה" (Gran Alianza Nacional), ופרס נבחר מטעמה לקונגרס. ב-2007 התמודד מטעם המפלגה על הנשיאות. סיסמת הבחירות שליוותה אותו הייתה "יד קשה, ראש ולב" ("Mano dura, cabeza y corazón") והקמפיין התמקד בגישה מחמירה כלפי ההתמודדות עם הפשיעה. בסיבוב הבחירות הראשון דורג פרס שני עם 23.5% מקולות הבוחרים, ובסיבוב השני הפסיד לאלווארו קולום, לאחר שצבר 47.2% מהקולות. במהלך מערכת הבחירות נרצחו כמה מהפעילים במפלגה, בהם מזכירת המפלגה בקונגרס ועוזרתו של פרס, אאורה מרינה סלסאר קוטסאל.

בשנת 2011 התמודד פעם נוספת על תפקיד הנשיא. בסיבוב הראשון קיבל 36.1% מקולות הבוחרים, ובסיבוב השני גבר על מנואל בלדיסון ברוב של 53.7% מהקולות. המפלגה הפטריוטית הכפילה את כוחה מ-30 חברי קונגרס ל-56. במהלך מערכת הבחירות פנה ארגון הילידים Waqib Kej לאו"ם בטענה שפרס ביצע פשעי מלחמה במהלך מלחמת האזרחים, ב-1982[2].

בדצמבר 2013 ביקר בישראל בראש משלחת שרים, ובכך היה לנשיא גואטמלה הראשון אי פעם המבקר בה. הוא נועד עם ראש הממשלה, שר הבטחון ואישים נוספים[3].

באפריל 2015 תובעים בינלאומיים, בסיוע האו"ם, הציגו ראיות לקיומה של פרשיית שחיתות שלטונית. במאי התפטרה סגנית הנשיא, רוקסנה בלדטי. באוגוסט תובעים גואטמלים הציגו ראיות למעורבותו של מולינה בפרשייה. ב-2 בספטמבר הגיש מולינה את התפטרותו מהנשיאות, ויום לאחר מכן נעצר[4]. סגנו, אלחנדרו מלדונאדו אגירה, החליפו ליתרת תקופת כהונתו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטו פרס מולינה בוויקישיתוף

הערות שוליים


הקודם:
אלווארו קולום
נשיא גואטמלה
20122015
הבא:
אלחנדרו מלדונאדו אגירה
(ממלא מקום)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24719226אוטו פרס מולינה