אוטו בקל
אוטו בקל (בגרמנית: Otto Böckel; 2 ביולי 1859 - 17 בספטמבר 1923) היה פוליטיקאי גרמני שהיה מהראשונים לזכות בפופולריות על ידי שימוש באנטישמיות.
חייו
בקל נולד בפרנקפורט שבהסן ולמד משפטים באוניברסיטת מרבורג. אולם הוא לא עבד כעורך דין אלא התפרנס כספרן ונודע כפולקלוריסט. בשנת 1887 הוא פרסם מנשר שהאשים את היהודים בהשתלטות על התרבות הגרמנית. באותה שנה הוא נבחר מטעם מרבורג לרייכסטאג והתמודדו באופן עצמאי נגד נציג של המפלגה השמרנית הגרמנית. במערכת הבחירות הוא הציג מצע של אנטישמיות ותמיכה בקואפרטיבים של איכרים וסיסמתו הייתה "נגד יונקרים ויהודים". בקל טען שיש להיפטר מהיהודים השולטים בכל תחומי החיים, למעט עבודה יצרנית, על מנת לאפשר לאיכרים לחזור לחיים טובים נעדרי ספקולציות[1]. בהיבחרו הוא היה צעיר חברי הרייכסטאג וזכה לכינוי מלך האיכרים. בקל הוציא עיתון משלו ששילב אנטישמיות, התנגדות לקפיטליזם, התנגדות לדת והטפה לדמוקרטיה. בשנת 1887 הוא ייסד את איגוד האיכרים של חבל הסן שארגן פעילות כלכלית תוך מידור יהודים[2].
בשנת 1890 ייסד את מפלגת העם האנטישמית שבאותה שנה רצה בבחירות בשיתוף פעולה עם מפלגתו האנטישמית של מקס ליברמן וזכתה לארבעה מושבים ברייכסטאג. עד שנת 1894 הוא עמד בראש חזית של אנטישמים עצמאיים ברייכסטאג. הצלחתו של בקל הייתה קצרת ימים לאור סירובו של בקל להצטרף לחזית אנטישמית רחבה יותר עם תיאודור פריץ וחזרת מצביעים למפלגה השמרנית הגרמנית אשר בשנת 1892 אימצה את האנטישמיות כחלק ממצעה. בקל המשיך לכהן ברייכסטאג עד 1903 ואז חזר לאלמוניותו. בשנת 1923 הוא נפטר בחוסר כל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Etan Bloom, Arthur Ruppin and the Production of the Modern Hebrew Culture (Thesis submitted for the degree “Doctor of Philosophy”), Tel Aviv University, December 1, 2008, pages 48-49
- ^ גזענות, באתר מט"ח
