אווה קרקובסקה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אווה קרקובסקה (18 בדצמבר 1924 – 4 בפברואר 2018) הייתה ניצולת שואה יהודייה מביאליסטוק,[1] פולין, שלחמה במרד גטו ביאליסטוק במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קרקובסקה נולדה ב-18 בדצמבר 1924 בביאליסטוק, פולין, צאצא לדורות של בני המקום[2] אביה של קרקובסקה, ד"ר סמואל קרקובסקי, היה רופא ידוע בביאליסטוק,[3] שגם שירת בצבא הפולני במלחמה הפולנית-סובייטית.[4] הוריה נישאו ב-1923, ואחיה יולק, (יואל) נולד ב-1930.[5] קרקובסקה הייתה בת 16 כאשר הכוחות הנאצים פלשו לביאליסטוק ב-27 ביוני 1941. אביה של קרקובסקה, יחד עם כ-2000 יהודים נוספים, נרצחו ונשרפו חיים בבית הכנסת בעיר מיד לאחר הפלישה.[1][6] ב-1 באוגוסט הקימו הגרמנים גטו בעיר. אווה, אמה ואחיה קיבלו חדר במרפאת הגטו. אמה של אווה עבדה בבית החולים. אווה, שהייתה בת חמש עשרה, עבדה במפעל טקסטיל בייצור מדים עבור הוורמאכט. במהלך השנה וחצי שלאחר מכן, הגרמנים המשיכו לרצוח ולגרש את יהודי ביאליסטוק. אווה רצתה להצטרף למחתרת הגטו המתהווה אך בתחילה נדחתה מאחר שלא הייתה שייכת לא לתנועת הנוער הקומוניסטית ולא לתנועת השומר הצעיר. אך לבסוף תנועת הנוער הקומוניסטית קיבלה אותה לשורותיה כי החדר שלה שהיה ליד גדר הגטו. אלו שרצו לחצות לצד הארי היו ממתינים בחדרה.[5] כאשר החלו הנאצים בחיסול גטו ביאליסטוק, נשלחו אמה ואחיה הצעיר של קרקובסקה למחנות המוות. קרקובסקה נשארה בגטו והשתתפה במרד גטו ביאליסטוק.[7] חיסולו הסופי של הגטו התרחש ב-16 באוגוסט 1943. מיד עם תחילת האקציה, היא דיווחה למקום שהוקצה לה על גדר הגטו ברחוב סמולנה, שם כבר היו בקבוקי תבערה תוצרת בית. "התוכנית הייתה למות שם ולא לנסוע בטרנספורט", אמרה בראיון ל"יד ושם" ב-1997. "זה נשבעתי לעצמי. ידעתי שרחוב סמולנה יהיה הסוף שלי".[8]
לאחר המרד הסתתרה קרקובסקה בעליית גג בבית ברחוב פבריצ'נה 9. משם הצליחה להימלט ליערות שופרסאל וקנישין, כ-25 קילומטרים משם, שם הצטרפה לקבוצת התנגדות פרטיזנית יהודית.[7]
על השתתפותה בהתנגדות הנאצית במהלך מרד גטו ביאליסטוק ולאחר מכן עם ההתנגדות הפרטיזנית, קיבלה קרקובסקה פרס - צלב האביר של מסדר ההצטיינות של פולין מנשיא פולין ברוניסלב קומורובסקי "על שירות יוצא דופן בקירוב בין העם הפולני והיהודי".[9]
בשנת 1945, כשנכנסה לביאליסטוק המשוחררת עם הצבא הסובייטי כפרטיזנית, כבר לא נשאר לה שם דבר, כל משפחתה הושמדה על ידי הנאצים וביתה הישן נלקח על ידי פולנים. היא ישנה בגינה מחוץ למה שהיה פעם ביתה הישן, עד שלבסוף עזבה לגרודנו.[10]
היא הכירה את בעלה, יוסף מקובסקי, תוך כדי לחימה עם הפרטיזנים. בני הזוג נישאו זמן קצר לאחר המלחמה. קרקובסקה שמרה על שם נעוריה כדי שבן משפחה אבוד או חבר ילדות ששרד את המלחמה יוכל למצוא אותה. במשך 70 שנה האמינה שהיא הניצולה היחידה מכל משפחתה היהודית הגדולה, עד שבשנת 2013 נודע לה על צאצאים חיים מצד דודתה (אחות אביה), אידה קרקובסקה, שנישאה לגוי לפני המלחמה ששרדו.[11]
הם נפגשו באוגוסט 2013, כאשר אווה ביקרה בביאליסטוק לרגל יום השנה ה-70 למרד גטו ביאליסטוק[12] ומאז משפחותיהם נמצאות בקשר הדוק.
קרקובסקה נפטרה בגיל 93 בביתה ברמת גן. היא הייתה הניצולה הידועה האחרונה מגטו ביאליסטוק.[4]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Holocaust survivor from Bialystok finds long-lost family decades later".
- ^ "Ewa Kracowski: Never Again! !לא עוד".
- ^ "The Bialystoker Memorial Book Surname Index".
- ^ 4.0 4.1 "Białystok uczcił 75. Rocznicę rozpoczęcia likwidacji getta".
- ^ 5.0 5.1 "Photo Catalog Administrative Notes". US Holocaust Museum.
- ^ "Centrum Edukacji Obywatelskiej Polska - Izrael". Bialystok.jewish.org.pl. נבדק ב-2022-05-03.
- ^ 7.0 7.1 "Centrum Edukacji Obywatelskiej Polska - Izrael". Bialystok.jewish.org.pl. נבדק ב-2022-05-03.
- ^ "Would I Have Survived?". 20 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Opera i Filharmonia Podlaska Europejskie Centrum Sztuki w Białymstoku - 18.08.2013 | OPERA W HOŁDZIE POWSTAŃCOM W BIAŁOSTOCKIM GETCIE". אורכב מ-המקור ב-2018-05-17. נבדק ב-2019-05-21.
- ^ "Wyborcza.pl".
- ^ "Ida Kracowska odnalazła rodzinę w Białymstoku. Krewni mieli zginąć w getcie". 28 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ida Kracowska found her family in Białystok". Poranny.pl. Poranny. נבדק ב-28 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
39468283אווה קרקובסקה