אה"מ ספארוהוק (1912)
 | |
| אה"מ ספארוהוק | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | אקסטה |
| ציוני דרך עיקריים | |
| תחילת הבנייה | 25 באוקטובר 1911 |
| הושקה | 12 באוקטובר 1912 |
| תקופת הפעילות | 2 במאי 1913 – 1 ביוני 1916 (3 שנים ו־4 שבועות) |
| אחריתה | הוטבעה בקרב יוטלנד |
| מידות | |
| אורך | 81.5 מטר |
| רוחב | 8.2 מטר |
| שוקע | 3.2 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 29 קשרים |
| גודל הצוות | 73 קצינים ומלחים |
| טווח שיוט | 2,850 ק"מ במהירות 15 קשר |
| צורת הנעה | טורבינות קיטור |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
3 תותחי 4 אינץ' (102 מ"מ) תותח 2 פאונד פום-פום 2 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
אה"מ ספארוהוק הייתה משחתת מסדרת אקסטה שנבנתה ב-1912 וטבעה ב-1916 בקרב יוטלנד לאחר התנגשות עם מובילת השייטת אה"מ ברוק.
בנייה וקריירה
ספארוהוק הייתה אחת משלוש משחתות מסדרת אקסטה שנבנו במספנת Wallsend של Swan, Hunter & Wigham Richardson[1] והושקה ב-12 באוקטובר 1912.[1] היא הצטרפה לצי המלכותי כחלק משייטת המשחתות הרביעית עם השלמתה באמצע 1913.[1]
שירות במלחמת העולם הראשונה
מפרוץ מלחמת העולם הראשונה שירתה ספארוהוק עם שייטת המשחתות הרביעית כחלק מהצי הגדול.[1]
טביעה בקרב יוטלנד
היא הוטבעה ב-1 ביוני 1916[1] לאחר התנגשות עם אה"מ ברוק בקרב יוטלנד. שישה מאנשי הצוות שלה נהרגו.[2]
בסביבות השעה 23.40 התגבשו כמה מהאוניות של שייטת המשחתות הרביעית תחת קומנדר וולטר אלן על גבי אה"מ ברוק, שהייתה מנהיגת מחצית השייטת, במטרה להמשיך את המתקפה נגד אוניות גרמניות בקרבת מקום. ברוק נלכדה בזרקורים שהגיעו מאוניית המערכה הגרמנית SMS וסטפאלן. היא ניסתה לירות טורפדו, אך הטווח היה קצר מאוד, בערך 150 יארד (140 מטרים), והאונייה הגרמנית פתחה באש ראשונה. ההשפעה הייתה הרסנית, כך שתוך מספר דקות נהרגו 50 אנשי צוות ועוד 30 נפצעו, מה שהשבית את התותחים ומנע כל פעילות יעילה על הסיפון. ההגאי נהרג ליד ההגה, וכשהוא מת גופו סובב את ההגה וגרם לאונייה לפנות שמאלה לעבר ספארוהוק.[3]
תת-לוטננט פרסי ווד ראה את ברוק מתקרבת אליהם במהירות של 28 קשים (52 קמ"ש), ישירות לגשר של ספארוהוק. הוא צעק אזהרות לצוות בסיפון הקדמה להתפנות, ואז הופל מהפגיעה. הוא התעורר ומצא את עצמו שוכב על הסיפון של ברוק. ווד דיווח לקומנדר אלן, שאמר לו לחזור לאונייה שלו ולעשות שם הכנות להעלות על הסיפון את הצוות של ברוק. שני אנשי צוות נוספים מספארוהוק הושלכו גם הם לברוק בהתנגשות. כשחזר לספארוהוק, נאמר לווד על ידי הקפטן שלו, לוטננט קומנדר סידני הופקינס, שהוא בדיוק שלח בדיוק את אותה הודעה לברוק. כ-20 אנשי צוות מספארוהוק התפנו לברוק, בעוד שחמישה עשר מאנשי הצוות של ברוק עברו לספארוהוק.
בשלב זה משחתת שלישית, אה"מ קונטסט התנגשה בספארוהוק, במרחק של 6 רגל (1.8 מטרים) מירכתיה. קונטסט לא נפגעה יחסית ויכלה להמשיך לאחר ההתנגשות. ברוק וספארוהוק נשארו תקועות יחד במשך כחצי שעה לפני שניתן היה להפריד אותם וברוק יצאה לדרך ולקחה איתה 30 מהצוות של ספארוהוק.
לספארוהוק עדיין היה כוח מנוע אבל ההגה נתקע בצד אחד כך שלא יכלה לעשות דבר מלבד להפליג במעגלים, ליד המשחתת הבוערת טיפררי. בסביבות השעה 02:00 התקרבה סירת טורפדו גרמנית, שהגיעה למרחק של 100 יארד (91 מטרים), אבל אז הסתובבה. רק תותח אחד עדיין פעל, שהקפטן וקציניו איישו באופן אישי מכיוון שצוותי התותח נהרגו או נפצעו, אך הם נצרו את האש בתקווה שהגרמנים לא יזמו מתקפה. ספארוהוק לא יכלה לקוות לשרוד. זמן קצר לאחר מכן, טיפררי טבעה, וכיבתה את השריפה שמשכה תשומת לב לאזור. בסביבות השעה 03:30 ראתה ספארוהוק סיירת גרמנית, שוב הצוות נכנס לכוננות, אך זמן קצר לאחר מכן נראתה האונייה כשהיא טובעת. זו הייתה SMS אלבינג, שטורפדה ולאחר מכן ננטשה. בשעה 06:10 התקרבה רפסודה, נושאת 23 גברים מטיפררי: שלושה נמצאו כבר מתים, בעוד שחמישה נוספים מתו לאחר שהועלו על הסיפון.
כעבור שעה הגיעו שלוש משחתות בריטיות ואה"מ מארקסמן ניסתה להצמיד שני כבלי גרירה לספארוהוק כדי לגרור אותה למקום מבטחים. הים הפתוח גרם לכך שהכבלים נפרדו והיו דיווחים על צוללות גרמניות בקרבת מקום. הוחלט שיש לנטוש את ספארוהוק, ומארקסמן ירתה לתוכה 18 פגזים כדי להבטיח שהיא תטבע.
שרידי האונייה אותרו באוגוסט 2016 על ידי ד"ר אינס מקרטני מאוניברסיטת בורנמות' וצוות ממוזיאון מלחמת הים יוטלנד. השרידים נוצלו באופן מסחרי מתישהו בעבר.[4] אתר שרידי האונייה מוגדר כמקום מוגן על פי חוק ההגנה על שרידי צבא משנת 1986.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 "Destroyers before 1918 at Battleships-Cruisers website". נבדק ב-2009-02-19.
- ^ "British Losses at Jutland". נבדק ב-2009-02-19.
- ^ Jutland 1916, Steel and Hart p.318
- ^ McCartney, Innes (2018). "Scuttled in the Morning: the discoveries and surveys of HMS Warrior and HMS Sparrowhawk, the Battle of Jutland's last missing shipwrecks" (PDF). The International Journal of Nautical Archaeology. 47 (2): 253–266. doi:10.1111/1095-9270.12302.
- ^ "Statutory Instrument 2008/0950 - Designation under the Protection of Military Remains Act 1986". נבדק ב-2009-02-19.
37920125אה"מ ספארוהוק (1912)