אדפו
 | |
| אדפו - מבט מהנילוס | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | אסואן |
| גובה | 86 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 133,772 (2012) |
| קואורדינטות | 24°58′40″N 32°52′24″E / 24.977778°N 32.873333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
אדפו (בערבית: إدفو) היא עיר במצרים השוכנת על הגדה המערבית של הנילוס בין העיר איסנא לאסואן במצרים העליונה 100 ק"מ דרומית ללוקסור. אוכלוסייתה נכון לשנת 2012 מונה 133,772 איש. העיר משמשת מרכז חשוב של תעשיית הסוכר והקרמיקה.
היסטוריה
בעת העתיקה נודעה בשם בח'דת. שם נוסף שבה הייתה ידועה הוא דג'בה (Djeba). היא הייתה הבירה של הנום השני במצרים העליונה.[1]
בתקופה התלמיית-רומית הייתה ידועה בשם "אפולונופוליס מגנה" (Apollonopolis Magna) שניתן לה על שמו של שילוב האלים הורוס-אפולו.
בעת העתיקה הייתה מרכז מסחרי גדול ומקום לגידול תבואה מיקומה הגאוגרפי הפך אותה לחשובה, היא שימשה כנקודת מוצא לשיירות לכיוון נוביה ולמשלחות שיצאו למכרות הזהב במקום היה גם תחנה לצבא ששמר על חלקה הדרומי של מצרים.
מקדש אדפו
ערך מורחב – מקדש אדפו
העיר ידועה כאתר תיירות בעיקר בגלל מקדש אדפו שהוקדש לאל הורוס, שנבנה בתקופת מצרים התלמיית בין השנים 237–57 לפנה"ס. ייחודו מכל המקדשים ששרדו במצרים הוא בשלמות השרידים הארכאולוגים. המקדש נבנה מלבני אבן חול על שרידי מקדש קדום שכיוונו הכללי היה ממזרח למערב. חזיתו של המקדש היא לכיוון הנהר. המקדש שנבנה מעליו כיוונו הוא צפון דרום.
הרובע היהודי
חפירות בתל אדפו העלו ממצאים של התיישבות יהודים בעיר. קיומו של יישוב יהודי במקום היה ידוע גם לפני החפירות מתוך חרסים יהודים שנרכשו על ידי חוקרים שביקרו באתר. החרסים היו כתובים בארמית ויוונית. החרסים העידו על התיישבות יהודית במקום במאה ה-1 וה-2 לספירה. בשני חרסים הוזכר שם הרובע היהודי, "דלתה". על פי שני פפירוסים יהודים מהמאה ה-3 לפנה"ס, השם העתיק של המקום נקרא "טבה".
בין השנים 1938-1937 התקיימו בתל אדפו חפירות ארכאולוגיות של אוניברסיטת ורשה ושל המכון הצרפתי לארכאולוגיה מזרחית שישב בקהיר. החפירות גילו רובע שנבנה בתקופה התלמיית ובתקופה הרומית היה מיושב על ידי יהודים. הבתים היו בעלי 2-3 קומות עם חדרים מקומרים, ללא מסדרונות ביניהם וללא חלונות כלפי חוץ. בתוך החדרים נמצאו כדים בגדלים שונים לאחסון יין ושמן, קערות נרות, כלי מטבח ועוד. הממצא החשוב היה מספר רב של חרסים כתובים ביוונית, שחשיבותם רבה לחקר תולדות היהודים במצרים בתקופה העתיקה. ממצא חרסים זה העלה באותה עת את מספר החרסים שהיו ידועים על יהודים מ-25 ל-235 ואפשר ליצור מחקר מעמיק בנושא.
בחרסים מוזכרים מסים שונים: "מס גולגולת" שהוטל בתקופה הרומית על כל יושבי מצרים מלבד אזרחי הערים היווניות והיה בגובה 16 דרכמות לשנה, ומס נוסף שנקרא "מס היהודים" שהוטל על הגברים הנשים וילדים מגיל 3.
על גביית מס היהודים מונו גובים מיוחדים. הממצאים כללו גם שמות של גובים, אחד השמות שנמצאו היה אִיסכילוס בן-יוסף, שם גובה יהודי שאולי נמנה עם הקהילה היהודית באדפו, ששימש כגובה המס. הגבייה נעשתה ישירות על ידי הממשלה בלי תווך הקהילה. על פי שמות המסים השונים שהוטלו על היהודים, אפשר להעריך את משלח ידם. היו שעסקו בקרקעות, הובלה, גידול בהמות ומסחר.
בחרסים נמצא שהיהודים השתמשו בערבוביה בשמות יהודים, כגון שמעון יהודה יעקב שרה ועוד, וכן בשמות יוונים רומיים ומצרים.[2]
קישורים חיצוניים
- THE TELL EDFU PROJECT באתר המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
- TELL EDFU. Nadine Moeller - Oriental Institute - University of Chicago - מאמר על החפירות באתר (דו"ח שנתי 2009-2008)
- TELL EDFU. Nadine Moeller - Oriental Institute - University of Chicago - מאמר על החפירות באתר (דו"ח שנתי 2010-2009)
הערות שוליים
- ^ מקדש אדפו באתר aladdin
- ^ אביגדור צ'ריקובר, "חפירות אדפו" בתוך כתב העת קדם כרך א (1942), עמ' 80–84
20514988אדפו