אגם אלאוטרה
 | |
| אגם אלאוטרה בצילום לווין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | מדגסקר |
| סוג | אגם, Exorheic lake |
| מידות | |
| שטח | 900 קמ"ר |
| נפח | 94.5 קמ"ק |
| גובה | 751 מטר מעל לפני הים |
| רוחב מרבי | 182 ק"מ |
| עומק מרבי | 1.5 מטר |
| עומק ממוצע | 60 מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | Q55534161, Sahamaloto |
| מקור לנהר | Maningory River |
| מדינות באגן הניקוז | מדגסקר |
אגם אלאוטרה (בצרפתית: Lac Alaotra) הוא האגם הגדול ביותר במדגסקר, הממוקם במחוז טומאסינה, באזור אלאוטרה–מנגורו (אנ') על צפון הרמה המרכזית של האי, צפונית-מערבית לטומאסינה, בגובה 751 מטר מעל גובה פני הים. האגן שלו מורכב מאגמי מים מתוקים רדודים, וביצות המוקפות באזורי צמחייה צפופים.
האגם הוא מרכז אזור גידולי האורז החשוב ביותר באי, בשטח של קרוב ל-100,000 דונם, מגדלים כ-200,000 טון אורז בשנה.[1] זהו בית גידול עשיר בחיות בר, ביניהם כמה מינים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה. האגם הוא שטח חשוב לדיג. אגם אלאוטרה והביצות שסביבו, משתרעים על פני 7,223 קילומטר רבוע, וכוללים מגוון בתי גידול, כולל במים הפתוחים, בקני הסוף, בביצות ובשדות האורז. שטח האגם עצמו הוא 900 קמ"ר.
אגם אלאוטרה ואזור הביצות שסביבו, הוכרזו כאתר בעל חשיבות בינלאומית לפי אמנת רמסר, ב-2 בפברואר 2003.[2][3] אך בגלל החקלאות המסיבית באזור, נוצר קושי לפעול לשימור המקום.[4]
אמנון ארוך סנפיר (אנ') (באנגלית: Oreochromis macrochir)[5] הוכנס לאגם אלאוטרה בשנת 1954, והתרבה בו במהירות. ב-1957 הוא סיפק קרוב ל־50% משלל הדגה, אולי משום שהגיע לנישה אקולוגית ריקה.[6]
המישור הפורה המקיף את אגם אלאוטרה הוא אזור ייצור האורז החשוב ביותר במדגסקר. הגבעות המקיפות את האגם היו מיוערות בעבר, אך הוברו בעשורים האחרונים עבור בניית חוות חקלאיות, וחקלאות אינטנסיבית באזור, גרמו לסחף קרקע חמור במדרונות הגבעות, דבר שגרם לשקיעה ניכרת של האגם.[4] החל משנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, החלה הירידה במפלס האגם, המים שבו הזדהמו, והוא הולך ונעלם.[3] עומקו של האגם כעת הוא כ-60 סנטימטרים בלבד בעונה היבשה. הלחץ ליצור שדות אורז נוספים הוביל גם את המקומיים לשרוף את ערוגות הקני הבמבוק המקיפות את האגם. ערוגות קנים אלה הם בית הגידול היחיד של הלמור עדין (למור הבמבוק). ושטח מחיתו כיום הוא רק כ-220 קמ"ר מערוגות הקנים שנותרו במקום, ובשנים האחרונות אוכלוסיית הלמורים הצטמצמה במהירות ב-60%. מכ-7,500 פרטים בשנת 1994 ל-3,000 פרטים בשנת 2001, בעיקר בשל אובדן בתי הגידול, אך גם בעקבות ציד של כפריים מקומיים.
אחד מהמינים הנדירים החיים באזור האגם, הוא הפרפר ארטיטרופה אלוטרנה (אנ'),[7] וכן הוא מהווה בית גידול חשוב עבור עופות מים אנדמיים שונים, כמו ברווז מלר (אנ') הנמצא בסכנת הכחדה, ושני מיני עופות מים ייחודיים לצפון מדגסקר, פוקארד מדגסקר (אנ') (Aythya innotata) וגרבה אלאוטרה (אנ') (Tachybaptus rufolavatus). הפוקארד מדגסקר נמצא כיום בסכנת הכחדה חמורה ואינו מצוי עוד באגם, אם כי מספרים קטנים מאוד ממנו קיימים במקומות אחרים.[3] גרבה אלאוטרה הוכרז כנכחד בשנת 2010. וייתכן שאזור האגם היה בית הגידול היחיד שלו. גם הסלנוית דורל הוא טורף אנדמי שחי באזור האגם, ואף הוא בסכנת הכחדה.[8]
קרן פרגרין, שפועלת לשימור חיות נכחדות ברחבי העולם, ופעילה רבות בשימור החי במדגסקר, דיווחה בשנת 2006 שנמצאו מספר פריטים של הפוקארד, לאחר שכבר נחשב לעוף נכחד.[9][4]
נהר אמבאטו מספק לאגם מים, וגם מנקז אותו. לאחר 381 ק"מ, הנהר זורם לאוקיינוס ההודי.
גלריית תמונות
-
אמנון ארוך סנפיר -
שדות האורז ליד האגם -
למור עדין החי סביב האגם
.jpg)
_-_panoramio.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מקרה מבחן: אגם אלאוטרה ALAUX Emilie, (בצרפתית)
- ^ מידע על אתרי רמסר
- ^ 3.0 3.1 3.2 החיים באגם אלאוטרה (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 התוכנית לשימור מינים נכחדים של BirdLife International (באנגלית)
- ^ הגדרה של מיני הדגים אמנון ארוך סנפיר
- ^ דינמיקה של מגוון ביולוגי ושימור: דגי המים המתוקים של אפריקה הטרופית בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' 1997, עמוד 322
- ^ מיני בעלי חיים ותפוצתם
- ^ יונק טורף חדש במדגסקר (בפולנית)
- ^ הודעות לעיתונות של פרויקט מדגסקר באתר קרן פרגרין (באנגלית)
אגם אלאוטרה40182725Q575679